יום שבת, 1 באוקטובר 2011

מילים יוסי ארדיטי

וְהָיִית לִי כְּבָרָק,
מְאִירָה את רְחוֹבוֹת הַכְּרַךְ ,
בְּיָמִים אֲפֹרִים שֶׁל עָנָן.

הָיִית כְּזִיק וְנִיצוֹץ בְּמַחְשַׁבְתִּי,
שֶׁלֹּא זָע וְלֹא נָע, בְּאֵין מָקוֹם.

חֲלוֹם עֲלָיֵי מִישׁוֹר שֶׁל צִבְעוֹנִים, וְעוֹד דַּרְדַּר!
בְּאֹפֶק רָחָב, שֶׁל שָׁמַיִם כְּחֻלִּים.

כְּרַעַם מִתְגַּלְגֵּל אֶל תּוֹךְ תּוֹדַעְתִּי הָרְדוּמָה .
אַךְ כִּכְלָל וְעִקָּר , אַתְּ חַיַּי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה