יום שבת, 25 באוקטובר 2014

נשמתו

מילים יוסי ארדיטי
אוּלַי מִפְּנֵי
שֶׁדָּבָר אֵינוֹ כְּפִי שֶׁהוּא נִרְאֶה,
רַק אִם תִּגַּע בְּנִשְׁמָתוֹ

יום שישי, 24 באוקטובר 2014

זה לא גונב את העין

מילים יוסי ארדיטי
זה לא גונב את העין 
רק מביא את המרחב, 
זה פותח את הלב לכל. 

יום חמישי, 23 באוקטובר 2014

כמו חיוך למשל

מילים יוסי ארדיטי
יֵשׁ דְּבָרִים בִּלְתִּי נִשְׁכָּחִים
כְּמוֹ חִיּוּךְ לְמָשָׁל
הֵם נִתְפָּרִים לַלֵּב בְּרֶגַע מְסֻיָּם

עשי בי דברים, עשי.

מילים יוסי ארדיטי
עשי בי דברים
שלא ארצה לשכוח,
דברים כמו אהבה לאור ירח
וחומה מאיר כשמש.
עשי בי דברים
עשי.
אוהב אותך כמי נהר צוננים
כניצן את בוראו
כגבר את אישתו,
כאישה מצלע האדם.
כאדמה הנשענת על יקום.
כרוח נושבה.
עשי בי דברים
עשי.

לסובב אותו הפוך

מילים יוסי ארדיטי
לי את נראית
כמישהי שיכולה להחזיק עולם 

בשבילי
וגם לסובב אותו הפוך 

אם צריך.

יום רביעי, 22 באוקטובר 2014

היותי

מילים יוסי ארדיטי
אני הולך ללא צל והספק מכרסם היותי.

המון דברים

מילים יוסי ארדיטי
נכתב עבור רונית קריסטל
יש המון דברים
שאת יכולה לעשות עם הצבע,
כמו למשל לגרום לי לאהוב.

מילות קסם

מילים יוסי ארדיטי
אין באמתחתי מילות קסם רק אהבה לכתיבתך.

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

עלה נידף

מילים יוסי ארדיטי
כְּמוֹ עָלֶה נִדַּף
כְּמוֹ כּוֹכָב נִשָּׂא בְּלֵב יְקוּם
בּוֹ דָּרַכְתִּי.
כָּךְ הִרְגַּשְׁתִּי מְאֻשָּׁר.

יום שבת, 18 באוקטובר 2014

הם ירו בכלבים

מילים יוסי ארדיטי
הֵם יָרוּ בַּכְּלָבִים
וְאָמְרוּ לִי שֶׁהֵם שׁוֹתִים.
וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי
שֶׁהֵם בְּנֵי זוֹנוֹת וְהַכְּלָבִים לֹא שׁוֹטִים.
אֲנִי,
לֹא יוֹרֶה בְּסוּסִים גַּם
לֹא בִּנְבֵלוֹת.

כבר היום

מילים יוסי ארדיטי
כבר היום
אני קרוב מתמיד,
והמחר
הוא אופק נרחב,
וקשת צבעים היא מאגר חיי.
אך כדי לכתוב אני צריך את השחור
ובשביל לחיות אני צריך את החיוך

ערבה בוכייה

מילים יוסי ארדיטי
נכתב לרבקה רו בעקבות שירה ערבה בוכייה

ערבה בוכייה
ואני רואה 
את שרוכי העלים 
נעים ברוך לקול הרוח, 
כמזמור לזמן הנע,
ובצניעותה מרכינה ראש.

יום שישי, 10 באוקטובר 2014

רילקה

תחושת הבאות
רילקה
אני כמו דגל מוקף מרחקים,
אני חש ברוחות הבאות ועלי לחיותן
בעוד הדברים מתחתיי טרם ינועו,
דלתות עוד ברוך תיסגרנה ושקט בארובות,
עוד לא ירעדו חלונות והאבק עוד כבד.
אך אני כבר מכיר בסערות ורוגש כמו ים
ונפרש ונופל אל תוכי,
ומתנער
ולבד אנוכי
בסערה הגדולה.