הומלס

מאושר 

מי שיש לו די מקום

לגור בתוך עצמו . 

כמה אומלל האיש
שהוא הומלס בתוך גופו.

עולם אחר

כאשר אלך
ידיי יהיו פשוטות ופתוחות
לקבל את שניתן כדי לעבור
לעולם אחר.
שם איני זקוק לחומר כזה או אחר.
ומה שיש בי זה מה שיישאר
שארית הרוח.

הים

מילים יוסי ארדיטי

אני גר כמעט על החוף
זה החופש שעל הקצה.
לחשוב שמצידו השני של הים
גרים אנשים אחרים
שקמים בבוקר אוכלים עובדים שמחים עצובים הולכים לישון.
אני יודע שהם שם כמו שהם יודעים שאני כאן
והמילים שלי מחכות לומר שלום.
רק מה, הרבה טיפות מים מפרידות בינינו והשמש עולה
ממזרח, דרום מזרח. למערב, צפון מערב. והיא עוברת דרכי
כך שגם את השקיעות אני רואה.

אנו מסודרים

מילים יוסי ארדיטי

אָמְרָה לִי זְרֹק הַכֹּל וְנֵלֵךְ לַיָּם,
אָמַרְתִּי לָהּ כָּכָה סְתָם בַּחֹרֶף,
הִיא מְשִׁיבָה: הִבְטַחְתָּ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי הַכֹּל,
עָנִיתִי לָהּ בְּכָל זְמַן אַחֵר, אֲבָל בַּחֹרֶף קַר,
הִסְכִּימָה אִתִּי.
וְעַכְשָׁו עִם סֵפֶל מָרָק חַם, אָנוּ מְסֻדָּרִים.

אבא

מילים יוסי ארדיטי

אַבָּא

אֲנִי 

יֶלֶד 

גַּם אִם גָּדַלְתִּי לֹא מְעַט 

מִסְתַּכֵּל קָדִימָה לִרְאוֹת עִקְבוֹתֶיךָ

יֵשׁ לִי יֶלֶד וְאַף נֶכֶד 

שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר אֶת צְעָדָיו. 

אימרה

איך נעוף אם אין אור בלב.

אהבה נושנה

מילים יוסי ארדיטי


וְהַשִּׂמְחָה
יֵשׁ בָּהּ טְלָאִים שֶׁל אַהֲבָה נוֹשָׁנָה
שֶׁלֹּא שָׁקְטָה עַל שְׁמָרֶיהָ
יֵשׁ וּבְלֵילוֹת עֲגוּמִים
אֲנִי מְצִיצָה בָּהּ וְרוֹגַעַת.
רוֹגַעַת, נֶאֱנַחַת וְרוֹגַעַת עַד דְּמָמָה.

התקווה

התקווה /  נפתלי הרץ אימבר

"התקווה" היא ההמנון של מדינת ישראל. מילותיו מבוססות על שני הבתים הראשונים משיר בן תשעה בתים הנקרא ״תקוותנו״, שכתב נפתלי הרץ אימבר. השיר התקבל כבר בשנת 1897 כהמנון תנועת "חובבי ציון". משנת 1933 היה השיר להמנון הרשמי של התנועה הציונית, וכשהוקמה מדינת ישראל ב-1948 זכה השיר למעמד של המנון המדינה. אך היה זה רק בשנת 1996 שמעמדו זה הוסדר בחוק רשמי של מדינת ישראל.

בשיר ״תקוותנו״ תיאר אימבר את הכמיהה של העם היהודי לשוב לארצו. השיר פונה אל רחמי האל בתקווה לגאולה ומעלה את זכר חורבן בית המקדש וירושלים כַנקודה בזמן שבה החלה הגלות. השיר מבטא תקווה לחזור לארץ ציון, ירושלים. השיר מביא ציטוטים מן התנ"ך ו"מתכתב" עמו, למשל הציטוט "עוד לא אבדה תקוותנו" לקוח מחזון העצמות היבשות. כמו כן, יש בשיר אזכורים מתוך "תיקון חצות", קינות, וכן הביטוי "קול חוזינו", המכוון כנראה לשירת ר' יהודה הלוי.

במשך השנים נשמטו כל הבתים שבהם נזכרה הדת, ואלה שבהם מודה המשורר לאל. כיום מושרים רק שני הבתים הראשונים של השיר כהמנון. בשנת 1905 החליף ד"ר יהודה ליב מטמון-כהן, מייסד הגימנסיה העברית "הרצליה", את השורה ״לשוב אל ארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה״ ל"להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים". 

מאז התפרסם השיר נעשו ניסיונות רבים להלחינו ואף נערכו תחרויות נושאות פרסים ללחנים עבורו. אולם אף לחן לא הצליח לשבות את אוזני העם היהודי. את הלחן המוכר לנו כיום כתב שמואל הכהן, איכר מהמושבה ראשון לציון בשנת 1887, על פי שיר עם רומני בשם ״עגלה ושוורים״. הלחן נפוץ מפה לאוזן במושבות ארץ ישראל, מצא את דרכו אל הקונגרס הציוני ומשם נפוץ לקהילות היהודים ברחבי העולם.

במשך שנים נטען שהלחן הושאל מהיצירה ״מולדובה״ מאת המלחין הקלסי סמטנה. אולם סמטנה ציטט ביצירתו שיר עם ידוע, ומחקרים חדשים מראים שללחן העממי שהתגלגל בין מדינות מרכז-מזרח אירופה יש שורשים יהודיים עתיקים, ומקורו בלחן שחיבר בספרד בתחילת המאה ה-15 ר' יצחק בר ששת ל״תפילת הטל״.

 

השפעה והתקבלות

מאז קום מדינת ישראל עורר ה״תקווה״ שלל התנגדויות לבחירתו כהמנון ועורר מחלוקות ודיונים ציבוריים. לשורה ״נפש יהודי הומיה״ קמו מתנגדים בטענה שאינה מייצגת את הנשים ואת אוכלוסיית ערביי ארץ ישראל, ואילו כלפי השורה ״ובפאתי מזרח, קדימה״ נטען שהיא מציגה את נקודת המבט הגאוגרפית של יהודי אירופה, ולא את זו של שאר קהילות ישראל, שארץ ישראל הייתה מערבה או צפונה מהן. 

נושאים קשורים: כיתה ה' | יצירות מקור [טקסט] | התקווה: המנון המדינה | ירושלים, סמלי המדינה והתקווה | תרבות ישראל ומורשתו - למורים

תגיות: על היצירה | המנון | התקווה | מדינת העם היהודי | לאום ומדינת לאום

קשת

מילים יוסי ארדיטי

יֵשׁ לִי מַזָּל שֶׁל מַתְחִילִים
כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְאַהֵב בָּךְ,
וְלָךְ יֵשׁ נִסָּיוֹן רַב בְּאַהֲבָה נִכְזֶבֶת
מְסָרֶבֶת לִהְיוֹת נֶאֱהֶבֶת
חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה בַּרְוָז צוֹלֵעַ עַל קֶשֶׁת תְּלוּשָׁה מִשָּׁמַיִם.
אָמַרְתִּי לָהּ, בְּיוֹם שֶׁכָּזֶה הַשָּׁמַיִם נִמְצָאִים בְּכָל מָקוֹם
וּבִפְרָט בְּלִבִּי.

לקחת אותי

מילים יוסי ארדיטי

לֹא הוֹתַרְתְּ בִּי דָּבָר לְגַעְגּוּעַ, לָקַחְתְּ אוֹתִי.

תשוקה דועכת

מילים יוסי ארדיטי

דבר לא צריך
להפסיק את היותנו אנו,
אך לאהבה הרבה פנים,
זו לא בושה לאהוב עד כלות.
אחרת, ואולי
זו לא אהבה
רק תשוקה דועכת.

יקום

מילים יוסי ארדיטי

וּכְשֶׁאַתְּ עוֹבֶרֶת תְּהִלַּת עוֹלָם 

וַעֲדַיִן רוֹאָה אֶת עַצְמֵךְ כֹּה קְטַנָּה 

אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לְאָן לִצְמֹחַ

הַיְּקוּם תָּמִיד מִתְרַחֵב

הֲרֵי הִכְנַסְתְּ בּוֹ מַחְשָׁבָה.

החופש

הַדֶּרֶךְ
נוֹסַעַת אֶל הַחֹפֶשׁ
אַךְ אֵינִי מוֹצֵא
אֶת הַתַּפְנִית
בְּחַיַּי.

כשבא זמנו

מילים יוסי ארדיטי

כְּשֶׁבָּא זְמַנּוֹ
אֲפִלּוּ הַשָּׁמַיִם שׁוֹלְחִים אוֹתוֹ
אֶל הָאֲדָמָה הָאֲהוּבָה 
כְּדֵי לַחְזֹר אֶל הַבּוֹרֵא. 
כֵּן, כְּדַרְכּוֹ לְהַצְמִיחַ 
וְדַרְכּוֹ לְקַבֵּל.

כל חיוך שלה

מילים יוסי ארדיטי

היא לֹא יָכְלָה לְהִסְתַּתֵּר מֵעַצְמָהּ כִּי יָדְעָה
שֶׁכֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים עָלֶיהָ
יָפְיָהּ וְאִישִׁיּוּתָהּ חָיוּ בְּיַחֲסֵי גּוֹמְלִין לְלֹא
מִלִּים, דִּין וּדְבָרִים.
רַק הַיָּמִים נָשְׁבוּ כְּמוֹ רוּחַ עִם
כָּל חִיּוּךְ שֶׁלָּהּ.