העולם מלא בהרבה דברים ואני בחיים שלמים אדע רק את מה שאני צריך לדעת ולעשות את מה שנבראתי לו לא כי אני צריך לקחת איתי משהו אלא כדי להנחיל, ורק כך העולם מוסיף דבר לעצמו ואם לא הנחלתי היה כלא היה.
לא אכפת לי שתבואי תנעצי מזלג ונדמם אהבה לא אכפת לי ממש, שסוף הדורות אינו ממש סוף אלא התחלה חדשה של היווצרות לא אכפת לי שהנצח הוא לופ של רגע טוב או רע לא אכפת לי שהירוק נשאר ירוק העיקר שתהי בעולמי
פעם היה לי ברוש שנעמד על הראש, חשב הברוש איך זה להיות שונה, וכך ראה הכל הפוך. העצים לא צחקו, אף לא צייצו הציפורים. מלבד כאב הראש הכל נשאר במקום ישב וחשב, איזה רוח שטות נכנסה בו וחזר להיות ברוש עם ראש במקום הנכון.
פעם הייתי נובח בלילות קרים, לא שזה שינה משהו. היום אני נוכח שגם בחמים זה לא משנה. בעתיד אלחש אל הירח ואומר לו כך: יה ירח יה ירח למה רק עליי, אתה לא זורח. והוא בטח ישיב אין בי אהבה.