גן עדן של ממש

מילים יוסי ארדיטי

נוזלת
חמה מבפנים
אפויה מגרה מבחוץ,
וכשנוגסים
מעונג עוצמים עיניים.
גן עדן של ממש.

מלח הארץ

מילים יוסי ארדיטי

אתה
הקשבת לאבנים, הרי הם שומעים הכל
לבם אינו מדמם אדום
וכאבם בלתי נשמע.
הם בונים ולא נשענים.
מלח הארץ.

ובאה הציפור

מילים יוסי ארדיטי

ובאה הציפור
אל קן מושבה
וביתה עץ ועצה
לכשתניח
ראש.

אדם שהולך

מילים יוסי ארדיטי

אדם שהולך
ומשאיר את חייו מאחור
דבר לא ישנה את כאבו.
הזיכרון רק יכרה את קברו.

אותו הרחוב

מילים יוסי ארדיטי

אותו הרחוב
היה ארוך מן הרגיל
הלכתי איתו את כולו
לא תש כוחו.

ארעי

מילים יוסי ארדיטי

אין
דבר יותר ארעי
מהיותי
עלי אדמות
הזמן קצוב
אך זה מרגיש, כמו נצח.
יש נצחים של רגע והם אהובים.
ויש נצחים של כל השנה.

עידן

מילים יוסי ארדיטי

מוקדש לנכדי עידן בן יסמין ואבירן

מתקרבים, מתקרבים 

אל השביל שמוביל 

אל לבו של הפארק.
לצידו האחד פרחים פורחים 

ובאחר רכבים נוסעים.
מגיעים אל הגשר 

העולה צופה אל המרחב היפה
כאן נעצר הזמן, בין השמורות 

השלולית מחד גיסא והאירוסים מאידך גיסא
הטלפון מצלצל מפר את השלווה
אבא שואל איפה אתם
סבא יוסיק עונה בין הזמנים
אבא משיב תחזרו תחזרו
אימא מגיעה.

שוכני עפר

מילים יוסי ארדיטי

ובקצה הדרך
עומד לו ברוש
נותן צל לשוכני עפר
ציפורים, מזמרות דממה
לאור היום.

כאשר הרוח נושב

מילים יוסי ארדיטי


מישהו
מסמר עץ חי
העץ ספג את הכאב
בשקט רב
אך בכה בתוכו
איני יודע את טעם דמעות העץ.
לפעמים
כאשר הרוח נושב
אני שומע אותם שרים בקול.

החיים כמכבסה

מילים יוסי ארדיטי

החיים כמכבסה
וכביסה שהחיים עוברים.

חדשים היו כשנולדנו. 

והימים הם ימים
חדשות לבקרים נולדים
ותפוגתם קצרת מועד.

מחזוריות שמוסיפה נדבך וקירות מתפוררים
רצונות מהוויים שמוסיפים צבע, וצבע שדוהה.
ובתוך כל הקלחת הזו
ידו של הגורל, בוחשת.

ספינתי

מילים יוסי ארדיטי

שוכנת בים
ספינתי
לא טועה בנתיבים
מצחקקת עולצת גלים.

אורות הכרך

מילים יוסי ארדיטי

כאשר
אורות הכרך
מאירים בצבעים בוהקים
ומשתקפים אליך
אתה נמצא רחוק מן הנמצא
ורואה את זה בעיניים חולמניות
וקרוב מספיק להבין
שאתה לא משתתף בחגיגה.
לרגע זה צובט.

מפריד ומחבר

מילים יוסי ארדיטי

תמיד
יש משהו
בין שני דברים נראים.
מפריד
ומחבר.