יום ראשון, 28 באוקטובר 2018

נוגע בשקט

מילים יוסי ארדיטי

אדם
סוחב כל ימיו
אך מבטו אינו פוסח
נוגע בשקט
נוגע בעולמו.

עננים

מילים יוסי ארדיטי

מישהו
שתל עננים
בשדה שמעבר לגבעה
מחכה לטיפות המים
שיבשילו.

יום רביעי, 24 באוקטובר 2018

עמוק

מילים יוסי ארדיטי

המבט,
שאינו מותיר ספקות.
לא קטפתי אותו
הוא נובע מתוכי
עמוק
מהאוקיאנוס השקט.

יום ראשון, 7 באוקטובר 2018

בר חלוף

מילים יוסי ארדיטי

תמיד
אני פותח
דלת, כאשר הסתיו מגיע.
ואם הסתיו לא יחלוף.....
איך יגיע אביב.
ולמה צריך אביב אם הוא בר חלוף.

יום שישי, 5 באוקטובר 2018

מחשבה חולפת

מילים יוסי ארדיטי

את 
הולכת 
ומקישה דבר. 
מחשבה חולפת תופסת 
מקום.

יום רביעי, 3 באוקטובר 2018

החיים שלי

מילים יוסי ארדיטי

את 
יכולה לבחור מקום
שורה וכיסא 
בסרט הזה שנקרא החיים שלי.
לא תוכלי לקחת יותר ואף לא לוותר על דבר
רק עשי שיהיה נוח מספיק גם לי 
להיות בו.

יום שלישי, 2 באוקטובר 2018

קידוש לבנה

מילים יוסי ארדיטי

אם את ואני
זה מי
שאנו.
אז לעזאזל האותיות הקטנות.
גם הגדולות אינן קידוש לבנה
ואין בהן קידוש בכלל.

אחרת

מילים יוסי ארדיטי

להיות במקום/ ששם/ הדברים נראים/ אחרת.

חסד

מילים יוסי ארדיטי

צריך
את רגעי האור, והחסד.
לעשות חסד
עם בעל חסד.

זכוכית

מילים יוסי ארדיטי

כמה דברים
זכוכית יכולה לראות
בחייה.

השתקפויות
לאין סוף, לה.

האם אפשר לחשוב
שיש לה זיכרונות
טובים
או פחות טובים.

ומה, אם כן
הייתה רוצה לשמור.
ואיך תסתדר עם קרני שמש חודרות.

לקום כל בוקר מחדש

מילים יוסי ארדיטי

ללכת
כמו שהימים הולכים
לקום כל בוקר
מחדש.

יום שני, 1 באוקטובר 2018

אדמת טרשים

מילים יוסי ארדיטי

חולצת
את נעליה הלוחצות
הולכת על אדמת טרשים
לחוות, את כאב
הארץ.

כה קטנה השמש

מילים יוסי ארדיטי

כה 
קטנה השמש, חמודה.
אני רואה זאת היטב, כאשר שוקעת
איך היא מאירה ימים.