יום חמישי, 2 בדצמבר 2021

כאבך


ראיתי אותך הולכת שפופה 
וגם אז זה היה בחן.
רציתי לחבר את חוט השדרה שלי אלייך 
ואת כאבך להעביר אליי. 
את חלפת 
ואני 
נשארתי בכאבך כאבי.

יום שישי, 1 באוקטובר 2021

חריצי אור




יש חריצי אור
על משטח המים שהלילה
צבע בשחור.
יש מליוני מחשבות
על כל חריץ
שמעמיק את האין-אונים
על כל אכזבה נוצצת.

יום רביעי, 8 בספטמבר 2021

מיושן

 כנראה

שאני מיושן 

רואה את היפה ולא את המיוחד. 

יש לי עוד מה ללמוד. 

כל שלמדתי הוא לא לראות.

אני יודע שיש אפיקים נסתרים 

והמיוחד 

הוא היפה שבהם.

יום ראשון, 5 בספטמבר 2021

כבר לא זרה

כבר לא זרה

השמלה 
דקת גזרה. 
אותה 
אני רואה מאחור 
שואל את עצמי למי היא מחכה. 
מתברר, שהמעבורת האחרונה 
עזבה את הנמל.
עכשיו הים מפריד בינינו.

יום שישי, 21 במאי 2021

כשמן בעצמותיה

והאדמה אינה שואלת מי הבאים לפתחה כשמן בעצמותיה.

המעט



המעט
שבכל
הוא הכל שצריך.
כגודלו של אטום השומר על תכונותיו
כך סגולותיי הדלים.

יום שלישי, 9 במרץ 2021

כל נקודה

את הצבעים
אני
מפזרת.
אתה, תאסוף כל נקודה
לכדי תמונה.
איני
אוהבת
את הקודרים.

יום שבת, 20 בפברואר 2021

נקודת האור



עלי כותרת.
להיות משהו 
שלא הולך לאיבוד 
בימים גשומים. 
הברק שזוהר בכל טיפה.
נקודת האור 
שמשקפת 
זמן 
ומקום.

יום שני, 8 בפברואר 2021

הריאה שהמריאה



פעם
יצאתי לשאול בלונים
שיצאו לחופש
פשוט החוט הקושר ניתק מהיד האוחזת.
האוויר יצא מהריאה שהמריאה
ועכשיו איבדה גובה.
ואין שואל.

יום ראשון, 24 בינואר 2021

קרני שמש

לו יכולתי ולו במעט
לגרום שיקרה
ורצונך יואר
הייתי
שולח לך 
חופן קרני שמש.

יום שני, 11 בינואר 2021

כל שאגרתי

מילים יוסי ארדיטי

כָּל שֶׁאָגַרְתִּי 
בְּמֶשֶׁךְ 
הַשָּׁנִים
לוּ הָיָה לִי כּוֹחַ הָיִיתִי מוֹרִיד לַפַּח.
מַתְחִיל בַּזִּכְרוֹנוֹת הַכּוֹאֲבִים.
אֶת הַטּוֹבִים הָיִיתִי מֵנִיחַ עַל הַמִּדְרָכָה לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים.
וְהֵם לֹא נוֹגְעִים.

כחול

 מילים יוסי ארדיטי

הכחול 

והכחול
אין בו יוהרה 
להיות ורוד.
הוא נמצא בכל מקום, שאינו שחור.
נוגע בעמוקים, מתפוגג ברדודים, נמצא על הרצף.
הוא שמים הוא הים
הוא כל צבאם. 
וכשהשמש שוקעת, הוא נדם.

יום שבת, 9 בינואר 2021

טוהר

מילים יוסי ארדיטי

אותה
הראייה
שרואה את המעט
יודעת, שיש בו הרבה.
יודעת להצביע על המושלם
והמושלם
אינו סך איבריו
אלא הטוהר של מה שיש.