ניצולי השואה

הם 

הולכים 

כמעט ולא נשארו.
היכן יונת החיים
מי מרחיק את החושך
עבורם.

מלחמה

אני
מודאג
איפה ומתי תיפסק המלחמה.
מתי ילדים ילמדו
לצחוק.

רגעים שנזכור

 

קשה
לאבד הורה
קשה בכלל לאבד.
גם אם ידענו מראש שזה יבוא
דחינו את הרגע
דחינו את המחשבה.

עם זאת
נשארים 

רגעים מאושרים נצחיים 

שנזכור.

לאהוב

לאהוב
זה מתחיל אצלך בפנים
ומתגלגל החוצה.
זה נובע ומפמפם נוגע באחרים
ולא משאיר אותם אדישים.
זה נותן טעם וצבע
לחיים.

עלה התאנה

לשטוף
את גן העדן
מכל אותם תפוחים רקובים.
יוחזר עלה התאנה
לגנו.

קסם

כל 

יום
הוא קסם
ולו רק בגלל
שאנו 

עוברים בו.

עץ ערום

 רָאִיתִי עֵץ עָרוּם לֹא כָּזֶה שֶׁבַּסְּתָו נַפְשׁוֹ בּוֹכִיָּה.

מבט שובב

מוקדש לאבי אשכולי

תמיד
יש בך
את הניצוץ בעיניים
אותו מבט
שובב
שלא עוזב.

ציפור הנפש

איך 

כולם יודעים להגיע
כשהאביב נוגע
גם הפרפר וציפור גן עדן
גם יונק הדבש וציפור הנפש
אין יוצא דופן.

הרכבת

הרכבת 

נושאת אותם
ופולטת ענן שחור
של
האנושות

אנו החיים

גם
ימים קשים
יש בהם חסד.
נעלה מתוך האפר
כי יש בנו תקומה.
וידעו כל בני התשחורת
שגם את הגהינום נפריח
כי אנו החיים.

לא המושלם

לא המושלם

נוגע
בתשומת לבי.
השונה נותן בי הכח
להמשיך.