דיאליזה של מילים

הדבר האיום הזה
שנקרא שירה
זורם בדמי
והוא סמיך מיין
מרעיל את חיי.
זקוק באופן נואש
לדיאליזה של מילים

הצל

הצל
גודל
עם השקיעה
אך, הלב רואה
את אורו של המחר
שנמצא
במרחק
עצימת עין.

סגור לבו

אדם זכאי
לימים של שמש בחייו
בל יחשוב כי היא תבוא לבד
אלא אם יפתח צוהר אל תוכו
את סגור לבו ישחרר ברינה

כמו ציפור

הייתי
כמו ציפור
בכלוב של זהב
כששחררת אותי
שבית את לבי

הפחד מאבד אחיזה

אנו

מגיעים לקצה היכולת
רק, כאשר המניע
שווה את חיינו.
מסתכלים בלבן של העין
ויודעים
שזה היה כדאי.
הפחד מאבד אחיזה.

דת ומדינה

 חלק ממאמר ב ״הארץ״ .

יגאל בן נון

אתיאיזם וחילוניות הם מושגים מן השדה הסמנטי של הדת. האמירות "אני לא מאמין באלוהים" או "אלוהים לא קיים" הן אמירות מתחום הדת. שאלת קיומו או אי קיומו של אלוהים היא שאלה עקרה. אלוהים קיים כי הוא מושג המעסיק את האנושות מראשיתה. אין כלל ספק בקיומו. הוא קיים באותה מידה שנפש קיימת, שתודעה קיימת, שנשמה קיימת או שאהבה, קנאה ושנאה קיימות. כל אלה הם מושגים מופשטים קשים להוכחה מבחינה מדעית, אך אין אנו מתאמצים לשלול את קיומם. לכן אין טעם להשתדל להוכיח את אי־קיומו של אלוהים.

החילוני נדרש להתחשב ברגשותיו של הדתי. הדתי לעומתו לא מעלה על דעתו שהחילוני ראוי להתחשבות. ההלכה מגינה עליו מן הצורך להתחשב בחילוני. חילונים מרגישים נחיתות מול "ארון הספרים היהודי". אך ההגות, המדע והמחקר פרחו רק עם השחרור מכבלי הדת. לדת יש השפעה שלילית על הקידמה ועל שחרור מדעות קדומות ואמונות תפלות. הנזקים שהסבו הדתות לחברה ולמוסר ראויים לתגובה נוקבת.

חשוב לעסוק בביקורת הדת באשר היא דת. הדתות המונותיאיסטיות, תולדותיהן וכתביהן הקנוניים משוועים להתייחסות ביקורתית. אם הדתות הציבו את האלוהות במרכז עולמן, אם תנועות לאומיות פשיסטיות הציבו את המדינה מעל לכל, היום, ההומניזם המוסרי מציב את האדם במרכז הווייתו. אין מה להילחם באלוהות אלא במי שעושה בה שימוש לרעה.

הכותב הוא מחבר הספר "קיצור תולדות יהוה" בהוצאת רסלינג

אם תלך

אם תלך

זה לא בגלל שהיית רע
ואם תישאר
ארצה לפגוש בך שוב ושוב.
ואומר שהשנה טובה.