זריחות

וכשבאו הצללים לבשר

כי האור פחת
ידענו.
זריחות
הן עניין של זמן.

עולם הדממה

אין שקט
בעולם הדממה
ואין דממה
אלא
באי יכולתו של האדם
לרדת לרזולוציה כזו
של הקשבה.

גדול וקטן

כאשר
אתה מסתכל בקטן
הדבר נראה גדול.
כאשר אתה מסתכל בגדול
הדבר
נראה קטן.

מיותר

לפעמים 

אני
זה כל מה שאני צריך
ועכשיו
זה מיותר.

שרשרת חוליות

הדברים הכבדים
באמת שמורים אצלי בתיבה.
תלויים בשרשרת חוליות על צווארי
הם המשקולת שאני לא
מציף.

פור שנפל

איני ראוי
להרים
מטבע
שמישהו אחר
איבד.
מישהו שעבד ונתן מעצמו לחינם.
ענייני גורלות בכף ידי
צריך להיות בצד הנכון
כדי להעריך
פור שנפל.

לבי

יכולתי לראות
בעיניה
את שהיא שמרה בפנים.
לבי, עמד מלכת.

את האדמה

את האדמה
איני משקה יום יום
אך היא מאכילה אותי
כל השנה.
שנה, שנה.

החושך ירד

החושך ירד
עוד לפני שקיעת החמה
בציר של יום ארוך נבלע 

בתעתועי הלב.
רחש הגלים נשמע
למרחוק.

השמש שלי

היא
הייתה, כל הזמן
רק מה, קצת ביישנית
עכשיו קורנת
השמש שלי.

אני נושם

את האוויר
אני נושם
מתוך צורך קיומי.
מסתכל סביב
פרחים נקטפים שמים בוכים
והדלת נפתחת ונסגרת.

אש

-הבעירה אש, בלבבי הכל היה מוכן.

-עצוב לי נורא בימים אפורים.

-כאשר כתום השמים אודם חמה, לבבי מתכנס אל עצמו להבין את יופיו של הטבע.

-אומרים שהלב הוא הכספת של האדם, ברגע שהוא נפרץ החיים מתחילים.

עיניים קרועות לרווחה

עיניים קרועות לרווחה 

הן עיניים
שלא עוקבות מציאות עכשווית
נודדות בעבר 

הכואב.

יריית פתיחה

ימים של 

שמש 

אינם באים מאליו 

אלו ימים שאנו מזמנים לחיינו. 

לסדוק את השחור 

להכניס שביב של אור

יהיו יריית פתיחה.

אדמה לרגליך

אם תיקח אתך
חופן חול
תוכל להצמיח אדמה לרגליך
בכל מקום.

הרגשה טובה יותר

עכשיו
כשהים הלך לישון
קרני ירח ילטפו את המים.
כבר
ההרגשה
טובה יותר.

מאבד פעימה

אתה יכול להחזיק ביד
כל דבר
אבל
כאשר אתה נוגע
בגוף החי
כי אז
אתה מאבד פעימה.

לוטשת מבט

היא
לא לוטשת מבט
היא חודרת אל חוטי החשיבה ומכניסה בהם סדר ולא בתבנית
הספקטרום המוכר.
היא פורצת גבולות ובאין גבולות
ומכך את האין-מודע היא מפשיטה לעיני כל.
לך שמים לך ארץ ואין תלוי מכך.