פעם יכולתי למלא ארגזים של חול

מילים יוסי ארדיטי
פַּעַם יָכֹלְתִּי לְמַלֵּא אַרְגָּזִים שֶׁל חוֹל.
לְטַפֵּס עַל תְּלוּלִית וְלִגְלֹשׁ בַּמִּדְרוֹן,
פַּעַם הָיִיתִי מֵרִים רֹאשׁ, לֹא בִּשְׁבִיל הַגַּאֲוָה,
אֶלָּא כְּדֵי לִרְאוֹת שָׁמַיִם,
לְהִסְתַּכֵּל אֶל הָאֹפֶק וְלָדַעַת שֶׁהוּא קַיָּם,
הַיּוֹם גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים מְכַסִּים אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,
אֲפִלּוּ אֵין לִי חֵלֶק וְנַחֲלָה,
הַיּוֹם אֲנִי תָּאֵב וְלֹא בָּצַע,
אֶלָּא לאֲוִיר צָלוּל,
וְנִזְכַּר בָּאַרְגָּזִים של חוֹל!