יום רביעי, 2 בינואר 2013

טיוטה

מילים יוסי ארדיטי

הלובן הזה
בין פסעי הגלים
מותיר שובל של אהבה


הִיא לֹא תֵּלֵךְ, אִם רַק תָּנִיחַ לָהּ!

הַלֵּב הוּא כְּמוֹ בְּאֵר,
לְלֹא תַּחְתִּית.
עַד שֶׁסּוֹתְמִים אֶת הַגּוֹלֵל.

סִיּוּט,
אוֹ הֲנָאָה מְרֻבָּה,
כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה,
אוֹ סְעָרָה שֶׁל מַמָּשׁ

רָצִיתִי לוֹמַר,
דְּבָרִים לֹא נֶעֱלָמִים,
יֵשׁ לָהֶם עֵינַיִם פֹּה,
וְנָשְׁמָה גַּם!

הִיא,
נָתְנָה מְנוּחָה לְגוּפָה ,
אַךְ נַפְשָׁהּ גּוֹעֶשֶׁת,
עַד קְצֵה הַשֵּׂעָר!

כמו צמיחה שנמשכת, מביאה חיים!

עֵינַיִם אֵינָם מָקוֹר אוֹר, אַךְ הֵן מַחְזִירוֹת אַהֲבָה!

אהבה היא חץ של קופידון, כאשר היא פוגעת אתה לא יכול להיות בררן, רק אוהב!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה