מילים יוסי ארדיטי
יֵשׁ בְּתַכְרִיכִים 
כְּדֵי לֶאֱרֹז אֶת הַמַּעֲבָר
אֶת הֶעָבָר 
וְאֶת הֶעָתִיד שֶׁנֶּעֱצַר. 
כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת הַכֹּל.
הַתַּכְרִיכִים הֵם, הַלֹּבֶן , הַנִּקָּיוֹן 
הֵם הַלְבַד, 
הֵם כָּל המַה שֶּׁיֵּשׁ וּמַה שֶּׁאֵין.
הֵם הַמַּעֲבָר, 
הֵם הַהוֹוֶה וְהֶעָתִיד.
וְאֵין אִישׁ לוֹקֵחַ מְאוּמָה 
מִלְּבַד אֶת שְׁמוֹ, שֶׁנָּתְנוּ לוֹ 
הוֹרָיו, "אִמּוֹ וְאָבִיו".