מילים יוסי ארדיטי
אֵינִי מוֹצֵא
בְּתֹךְ הַמִּי ומִי
אֶת הַמִּי הָאִישִׁי שֶׁלִּי
לֹא שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה. (וְאוּלַי בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ)
בִּבְדִיקָה אַחֲרוֹנָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לֹא מִכְּבָר
מָצָאתִי חֳסָרִים.
אַף שֶׁאֲנִי שָׂרוּף, עָשׂוּי טוֹב, יֵשׁ אוֹמְרִים לֹא מִדַּי
זֶה לֹא מֵעִיב עַל בַּעֲלֵי הַטַּעַם.
כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לִי זוּג רַגְלַיִם, יָדַיִם, חֲלַל הַבֶּטֶן, וּבֵית הֶחָזֶה בּוֹ
שׁוֹכֶנֶת מַשְׁאֵבָה
מַשְׁאֵבַת דָּם שֶׁנִּקְרֵאת לֵב
לֹא גָּדוֹל מִדַּי אַךְ לֹא קָטָן, אָמַרְתִּי לָכֶם כְּבָר, כָּזֶה רָגִיל
עִם חֲדָרִים וְהַרְבֵּה אַהֲבָה.
וּבְרוּמוֹ שֶׁל הַגּוּף שְׁתוּל צַוָּאר הַנּוֹשֵׂא רֹאשׁ
קוֹרְאִים לוֹ רֹאשׁ הָעַיִן, נוֹשֵׂא זוּג עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת
וְתֵבַת תְּהוּדָה מְמַנָּה יוֹצֵא קוֹל קָטָן וֶאֱנוֹשִׁי
כֵּן זֶה אֲנִי, בֵּין הַמִּי ומִי.
אֵינִי מוֹצֵא
בְּתֹךְ הַמִּי ומִי
אֶת הַמִּי הָאִישִׁי שֶׁלִּי
לֹא שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה. (וְאוּלַי בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ)
בִּבְדִיקָה אַחֲרוֹנָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לֹא מִכְּבָר
מָצָאתִי חֳסָרִים.
אַף שֶׁאֲנִי שָׂרוּף, עָשׂוּי טוֹב, יֵשׁ אוֹמְרִים לֹא מִדַּי
זֶה לֹא מֵעִיב עַל בַּעֲלֵי הַטַּעַם.
כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לִי זוּג רַגְלַיִם, יָדַיִם, חֲלַל הַבֶּטֶן, וּבֵית הֶחָזֶה בּוֹ
שׁוֹכֶנֶת מַשְׁאֵבָה
מַשְׁאֵבַת דָּם שֶׁנִּקְרֵאת לֵב
לֹא גָּדוֹל מִדַּי אַךְ לֹא קָטָן, אָמַרְתִּי לָכֶם כְּבָר, כָּזֶה רָגִיל
עִם חֲדָרִים וְהַרְבֵּה אַהֲבָה.
וּבְרוּמוֹ שֶׁל הַגּוּף שְׁתוּל צַוָּאר הַנּוֹשֵׂא רֹאשׁ
קוֹרְאִים לוֹ רֹאשׁ הָעַיִן, נוֹשֵׂא זוּג עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת
וְתֵבַת תְּהוּדָה מְמַנָּה יוֹצֵא קוֹל קָטָן וֶאֱנוֹשִׁי
כֵּן זֶה אֲנִי, בֵּין הַמִּי ומִי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה