רצח לתרבות.

יוסי ארדיטי

זה כל כך מר, זה ג'וליאנו,
לא במות קדושים רצה,
אלא גשר של אנשים,
אל העתיד.
אנשים שרוצים מחר אחר,
אין כאן עיניין של לנסות אותו,
כמו את אברהם ויצחק,
והמאכלת חותכת כל חלקה טובה. 
הזמן אכזר ולוקח, גם דברים טובים,
לא משנה מי ולמה,
הוא כבר לא כאן.
התאטרון של החיים.
איני יודע אם זאת דרמה,
מה שבטוח זו טרגדיה!
ומחר, זה יום חדש!