יום שישי, 23 בספטמבר 2011

שנת התשע"ב 2011-2012

מילים יוסי ארדיטי

לֹא בָּא לִי הַשָּׁנָה,
לְהַחְלִיף אֶת הַשָּׁנָה,
כִּי מַה בְּעֶצֶם,
כְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה,

אָז בִּשְׁבִיל הַתַּאֲרִיךְ וְהַסֵּדֶר,
זֶה יַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת בַּסֵּדֶר,
מַמָּשׁ כְרוֹנוֹלוֹגִי.

אָז לֹא בָּא לִי הַשָּׁנָה ,
לְהַחְלִיף אֶת הַשָּׁנָה,
כִּי מַה בְּעֶצֶם,
כְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה

וְאִם בְּכָל זֹאת אֶקַּח ,
וְנַגִּיד אוּלַי ,
אוּלַי אֶשְׂמַח.
לְהָצִיץ בְּתוֹכָן, וְאָז אַחְלִיט,
שֶׁאֵין מַה לַּעֲשׂוֹת ,
וְרַק לִצְפּוֹת שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁבַּפֶּתַח,
שֶׁתְּהֵא וַדַּאי לְבַטֵּחַ, זוֹ הַשָּׁנָה,
שָׁנָה טוֹבָה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה