יום שלישי, 31 ביולי 2012

ראיתי אופק לא נקי

מילים יוסי ארדיטי


רָאִיתִי אֹפֶק לֹא נָקִי, וַאֲנִי יָגֵעַ,
שָׁמַיִם רֵיקִים מֵעֲנָנָה, וּבְכָל זֹאת לֹא שְׂמֵחִים,
יוֹם מַהֲבִיל כְּמוֹ קָפֶה, חֲסַר אָרוֹמָה
וְיָם שֶׁמְּחַכֶּה לָאוֹרְחִים.
הַדֶּרֶךְ אֵינָהּ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם,
אֲנִי אוֹחֵז בְּמַקֵּל מֵרוֹץ הַשְּׁלִיחִים, וְאֵין מֵרוֹץ.



יום שני, 30 ביולי 2012

כאשר נגמרת לי הדרך

מילים יוסי ארדיטי

כַּאֲשֶׁר נִגְמֶרֶת לִי הַדֶּרֶךְ
גַּם קִיר הוּא  אוֹפְּצְיָה
לְדַבֵּר עִם מִי שֶׁאֲנִי.
יֵשׁ לִפְעָמִים רִיגְּרֶסְּיָה , עִם פֶּתַח לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה
אַךְ גַּם הַקִּיר בּוֹא יָבוֹא,
אֵין מְנִיעָה לִבְרֹחַ,
רֻבֵּנוּ עוֹבְרִים אֶת הַחַיִּים, בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים.

יום שבת, 28 ביולי 2012

יוסי - שירים - היא התרחקה ממני והפכה לאחת מכולם.

מִלִּים יוֹסִי אַרְדִיטִי

הִיא הִתְרַחֲקָה מִמֶּנִּי וְהָפְכָה לְאַחַת מִכֻּלָּם.
מַבָּטִי הַמְּלַוֶּה נִשְׁאָר תָּלוּי בַּמָּקוֹם בּוֹ הָייְתָה
דָּבָר לֹא זָז מלבד קצב נשימתי שגבר.

יום שישי, 27 ביולי 2012

רחל המשוררת - ברית ההד

בכינרת הכירה רחל את האיש שהקדישה לו רבים משירי האהבה שלה.
זלמן רובשוב [שזר]

ברית ההד/ רחל

ברית ההד הכרותה בינינו
לא יכלו לה צבאות הימים
עוד מאיר בתהומות לבנו
זכר "אז" טהור ותמים.

על ההר הם עומדים השנים
גיל חיים בה פורץ וממריא
הוא חיור ועמוק -עיניים
חן שקט של נער עברי.

יום חמישי, 26 ביולי 2012

יוסי - שירים - הלכת אליי, וממני

מילים יוסי ארדיטי

הָלַכְתְּ אֵלַי , וּמִמֶּנִּי 
ובְּהַגִּיעֵךְ הֶחְלַטְתְּ 
כִּי אֵין זֶה הַמָּקוֹם.
אֲנִי תּוֹהֶה אִם זֶה הַזְּמַן, 
וּמִיהוּ הָאִישׁ.
צְעָדַיִךְ הַמִּתְרַחֲקִים, 
הָיוּ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת.
הִשְׁאַרְתָּ בִּי רֵיקָנוּת לֹא שְׁפוּיָה, 
וּמָקוֹם חָסֵר

יוסי - יום הולדת - תמיד יש

תמיד יש יומשהו מיוחד! תמיד יש מישהו מיוחד, והיום הוא שלך!

יוסי - שירים - כאשר תלכי אל הים

מילים יוסי ארדיטי

כַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֶל הַיָּם,
וְהַשֶּׁמֶשׁ לָךְ כְּקַו הַמַּשְׁוֶה
חֶצְיֵךְ מוּאֶרֶת, חֶצְיֵךְ תּוּגָתֵךְ ,
אַל תַּתְנִי לְקַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת
לְהַאֲפִיל אֶת לֵילֵךְ .
הִכָּנְסִי אֶל יָם הַכּוֹכָבִים,
וְהַדְלִיקִי אוֹתָם אֶחָד אֶחָד
עַד יִזְרַח, יוֹם חָדָשׁ!

יום רביעי, 25 ביולי 2012

יוסי - שירים - פריחה

מילים יוסי ארדיטי

פְּרִיחָה
כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן, אַתְּ תֵּדְעִי.
הַקַּיִץ הוּא לֹא אַחֲרוֹן שֶׁאַחֲרַי,
אַחֲרֵי הָאָבִיב, וְאַחֲרָיו.
הֵן כַּתָּבֵנוּ זֹאת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים
לֹא נוֹרָאִים יְמֵי הַסְּתָו
וּרְטֻבִּים יְמֵי הַחֹרֶף , לִפְעָמִים מִשָּׁרָב
אַךְ בּוֹ הָאָבִיב כָּרָגִיל, יָעִיד
שֶׁעָבַר חָלַף זְמַנּוֹ שֶׁל הֶחָצָב!
וְעָטָה הַשָּׁקֵד, לֻובן צְחוֹרִים.

יוסי - שירים - ראיתי ירח מסתתר מאחורי ענן

מילים יוסי ארדיטי

רָאִיתִי יָרֵחַ מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי עָנָן,
וְזֶה הָיָה בַּקַּיִץ הָאַחֲרוֹן
יָכֹלְתִּי לִנְשֹׁם
והוא מאיר כדרכו.

יום שלישי, 24 ביולי 2012

יוסי - שירים - ידעתי שהם אוהבים

מילים יוסי ארדיטי
יָדַעְתִּי שֶׁהֵם אוֹהֲבִים, 
אֶת מַה, 
שֶׁאֲנִי הֲכִי הַרְבֵּה, 
אוֹהֶבֶת, 
אָז הֵם בָּאִים אֵלַי, 
כִּי אֲנִי מוֹשֶׁכֶת.

אימרות - גראוצ'ו מרכס:

גראוצ'ו מרכס:
"יש לי עקרונות מקודשים,אבל אם הם לא נוחים לכם,יש לי גם עקרונות אחרים"

יוסי - שירים - ידענו

מילים יוסי ארדיטי
יָדַעְנוּ, 
כִּי יְכַסֶּה אֶת מַעֲרֻמֶּיהָ,
לֹא יַתִּיר אוֹתָהּ בְּגַפָּהּ.

כְּאִלּוּ לֹא יָדַעְנוּ, 
כִּי יִטְרֹף אֶת נִשְׁמָתָהּ,
כַּאֲשֶׁר תִּתְעוֹרֵר.

הִיא שׁוֹתֶקֶת וַאֲנִי גַּם.

אחד העם - צבי הירש גינצברג

אשר צבי (הירשגינצברג (18 באוגוסט 1856י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר1927כ"ח בטבת ה'תרפ"זתל אביב), מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.


אמת מארץ-ישראל [ממסעי הראשון בשנת תרנ"א]
אחד-העם

אחר שנים רבות שעברו עלי בהגיונות ודמיונות על דבר ארץ אבותינו ותחית עמנו בה, זכיתי עתה סוף סוף לראות בעיני את נושא חלומותי, את ארץ הפלאות ההיא, המושכת אליה רבבות לבבות מכל העמים ומכל המדינות. ראיתי את חרבותיה - שארית חייה לשעבר, התבוננתי אל מצבה האומלל בהווה, אך ביחוד שמתי לב אל העתיד, ובכל אשר התהלכתי היתה שאלה אחת נגד עיני תמיד: מה תקותינו פה לאחרית הימים? האם מוכשרים בני ישראל לשוב ולהחיותה? - די ללכת הלוך ונסוע בה ימים אחדים, לראות את הרריה ועמקיה, שדותיה וכרמיה, הנותנים פרים למרות עצלות הערביים, למען דעת, כי עוד לא נס לחה וככוחה אז כוחה עתה, לתת חיים ואושר לרבבות בניה, אשר ישובו אליה בלב שלם ובידים חרוצות יעבדוה.
אבל לעומת זה, לא נקל היה למצוא תשובה על שאלת ישראל, להביא במשפט את הכוחות הפועלים, ללמוד מן המעשים על עושיהם, עד כמה מסוגלים הם להביאנו עד המטרה הדרושה.

יוסי - שירים - יום הולדת - הימים, אינם ימי בראשית

מילים יוסי ארדיטי
הימים אינם ימי בראשית, 
אך הם ימי הולדת!
לא תמיד צריך להתאמץ, 
אפשר פשוט לשבת.
לתת ליום מואר לברך בקרניו, 
קרני שמש.
ולדעת שהחיים הם מתנה, 
ואולי בלתי חוזרת.
יום הולדת שמח!

יום שני, 23 ביולי 2012

יוסי - שירים - בדרך כלל אני אדם הגיוני

מילים יוסי ארדיטי

בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי אָדָם הֶגְיוֹנִי,
חוּץ מכַּאשֶּׁר אֲנִי אוֹהֵב!
זֶה הוֹפֵךְ אוֹתִי לְלֹא הֶגְיוֹנִי רֹב הַזְּמַן,
וּבִשְׁאַר הַזְּמַן, זֶה לֹא אֲנִי.

יוסי - שירים - בדיוק הייתי

בדיוק הייתי,
במקום ממנו אני בא.
ואם אחזור,
זה כאילו לא הלכתי!
קיבלתי כל צרכי,
יש דברים ממני והלאה,
איני חומד לצון,
חושב!
שאני מחפש משמעות,
במקומות שאין בהם

יוסי - שירים - אני מדשדש

מילים יוסי ארדיטי

אֲנִי מְדַשְׁדֵּשׁ,
אַךְ הַנַּעֲלַיִם, עֲדַיִן נוֹשְׂאוֹת אוֹתִי.
לִפְעָמִים לִמְחוֹזוֹת אֲפֵלִים,
אַךְ בְּעִקָּר,
לָתוּר אֶת יָפְיָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.
נַעֲלַיִם הֵם נְקֻדַּת אֲחִיזָה,
בֵּין הַנִּמְצָא לְרָצוּי,
רַק שֶׁהַחַיִּים שׁוֹחֲקִים עַד דַּק,
אֶת מִי שֶׁמְּוַתֵּר.
נַעֲלַיִם הֵם סִפּוּר חַיִּים, שֶׁלֹּא נִגְמַר!

יום שבת, 21 ביולי 2012

יוסי - שירים - לחזור אל הפשטות

מילים יוסי ארדיטי

לַחְזֹר אֶל הַפַּשְׁטוּת,
אֶל הַצֶּבַע, אֶל הַחַיִּים,
גַּם אִם חֲשַׁבְתֶּם,
שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁגָּעוֹן אוֹ נִיצוֹץ שֶׁל גְּאוֹנוּת.
לַחְזֹר אֶל עַצְמִי, בִּשְׁבִילִי!

יוסי - שירים - דְּבָרִים שֶׁעוֹלִים גָּבוֹהַּ,

מילים יוסי ארדיטי

דְּבָרִים שֶׁעוֹלִים גָּבוֹהַּ,
לֹא נִשְׁאָרִים תְּלוּיִים.

אֲפִלּוּ אֱלֹהִים,
יוֹרֵד אֶל הַמְּקוֹמוֹת,
הַנְּמוּכִים מִיָּם הַמֶּלַח.

דְּבָרִים שְׁפוּפִים,
כְּמוֹ צֵל שֶׁל עֵץ,
חַיִּים כָּל זְמַן,
שֶׁהָעֵץ פּוֹרֵחַ.

לִפְעָמִים הַלֵּב גּוֹאֶה,
וְאֵין לִי שְׁלִיטָה ,
אֵיךְ הוּא נִשְׁפַּךְ.

פְּרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן,
נוֹגַעַת בְּלֹבֶן הַחַיִּים.

וַאֲפִלּוּ דִּמְעָה מַשְׁקָה אֶת שִׁמְמַת הַלֵּב!

יום רביעי, 18 ביולי 2012

יוסי - שירים - הָלַכְתִּי שָׁעוֹת וְיָמִים

מילים יוסי ארדיטי
הָלַכְתִּי שָׁעוֹת וְיָמִים, 
אֶל מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, 
וְיֵשׁ בּוֹ הַכֹּל,
שֶׁקֶט לְרוּחִי.

יום שלישי, 17 ביולי 2012

יוסי - שירים - הולך



הוֹלֵךְ,
כְּמוֹ צְלִיל לֹא מְכֻוַּן ,
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְצִירָה,
וְרוֹצֶה לָנוּחַ.
כְּמוֹ סִימַן שְׁאֵלָה מְכוֹפָף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּעְגּוּעַ
כְּמוֹ נְקֻדָּה שֶׁמְּחַכָּה לְסוֹף קֶטַע.
הוֹלֵךְ, מִצְטַלְצֵל וְהוֹלֵךְ.

יום ראשון, 15 ביולי 2012

בנק


פוסט של מוישה בן ה-84 קיבל למעלה מ-700 שיתופים ברשת

האתגר הגדול; via Lee Grain

שלום לכולם, קוראים לי מוישה ואני בן 84.
לפני כמה זמן נתקלתי בציטוט של הנרי פורד, שהיה תעשיין אמריקאי מאוד עשיר ומפורסם, הוא אמר: "העם לא מבין את המערכת הכספית והכלכלית בה אנו פועלים, מכיוון שאם היה מבין אז הייתה מתרחשת מהפכה עוד לפני מחר בוקר"

אז החלטתי לבדוק למה הוא התכוון ורציתי לספר לכם כמה דברים שלמדתי בזמן האחרון בקשר לכסף ואני ממש לא מאמין שלמדתי אותם רק עכשיו, אחרי שכל החיים נתתי לכסף להוליך אותי.

התחלתי לשאול את עצמי - למה אנחנו חייבים לשלם כל כך הרבה מיסים? ואיך זה שכל שנה, המיסים רק עולים ועולים?
למה המנהלים של הבנקים נהיים עשירים כל כך, אבל אנשים אחרים לא?
למה מדינת ישראל נמצאת בחוב? למי בעצם המדינה חייבת כסף?
אני רציתי לדעת למה כל השנים אני והחברים שלי עבדנו כל כך קשה, ואף פעם לא נהיינו עשירים כמו המנהלים של הבנקים.

גיליתי, שלמדינה יש חוב של 164 מיליארד דולר. אני לא יודע להסביר לכם בדיוק כמה דברים היינו יכולים לפתור עם כזה סכום, אבל זה המון המון כסף. ומי בכלל הולך לקבל את כל הכסף הזה כשהמדינה תחזיר את החוב שלה?

אני רוצה לחלוק אתכם כמה דברים שלמדתי. אני רציתי להבין דבר אחד - איך מגיע כסף לכלכלה שלנו? איפה הוא נולד?
למדתי שבחודש דצמבר בשנת 1954, באישור הכנסת, הוקם "בנק ישראל" ונחקק "חוק בנק ישראל". מומחים מחוץ לארץ הציעו, וזה גם התקבל, שהבנק יהיה בעל מעמד של בנק עצמאי, אל מול משרד האוצר. עצמאי זה אומר שהוא לא שכיר של אף אחד ואין לו מעסיק, כלומר, בנק ישראל הוא בכלל לא מוסד מדיני.
בעקבות החוק הזה, וההקמה של "בנק ישראל", התהליך של יצירת כסף מתחיל בזה שהממשלה שלנו לוקחת הלוואה, בעיקר מהבנקים המסחריים, שהם פרטיים ושייכים כמעט לגמרי לאנשים מאוד עשירים, ובתמורה לכך - הממשלה מנפיקה "אגרות חוב ממשלתיות". הבנקים קונים את האגרות חוב האלו, והממשלה מתחייבת לשלם להם ריביות ועמלות, שאותם היא גובה מאיתנו, האזרחים, דרך המיסים שאנחנו משלמים למדינה כל הזמן. הממשלה גם נתנה לבנקים יכולת לתת לנו, האזרחים, הלוואות של כספים שבעצם אין לבנק. כשאני לוקח הלוואה או משכנתא מהבנק, הוא לא באמת נותן לי כסף שיש לו בכספת. הפקיד פשוט מקליד מספרים במחשב שלו, ויוצר כסף חדש - כזה שאף פעם לא באמת היה קיים.

אני לא הצלחתי להבין איך זה יכול להיות, אז הסבירו לי שיש חוק שנקרא "יחס רזרבה", וניתן לקרוא לו גם "יחס הלימות הון". לפי החוק הזה, הבנקים צריכים לשמור כסף אמיתי בכספות שלהם בשיעור של חמישה עד עשרה אחוזים מכל הכסף שהם לווים, ואת כל השאר - שזה אומר מעל 90 אחוז מהכסף שהם נותנים לנו בהלוואות - הם לא באמת חייבים להחזיק, והוא בעצם לא באמת קיים. אבל למרות שהכסף לא באמת קיים, אנחנו כן באמת צריכים לצאת כל יום לעבודה כדי לשלם לבנקים את הריבית ואת העמלות שהם גובים, תמורת זה שהם נתנו לכם כסף שבכלל לא היה להם.

זה נשמע ממש מגוחך, לא?

כל השיטה הזאת והחוקים האלו שהממשלה קבעה, מאפשרים לבנקים לרכז את כל ההון של המדינה. אנחנו האזרחים חייבים להם כסף על ריביות ועמלות והממשלה על האגרות חוב שנקנו מהם. אני הבנתי שכשאנשים פרטיים ועשירים מאוד מאוד שולטים על כל הכסף שיש במדינה כמעט, הממשלה כבר לא ריבונית. היא כבר לא הכוח שבאמת שולט במדינה, והיא לא יכולה יותר לפעול לטובת הציבור באמת. . עם החוב הלאומי שהם מחזיקים - הם בעצם שולטים בכל הפוליטיקה, שלטון של עשירים. גיליתי שאפילו רוטשילד אמר פעם: "מי ששולט על הכסף של מדינה, לא יהיה לו אכפת מי קובע את החוקים שלה"

אני ניסיתי להבין אם יש כסף שהמקור שלו הוא לא בבנקים - אבל אין כזה כסף! ואז הבנתי שעבדתי כל חיי, ושהילדים שלי עובדים כרגע כל היום רק בשביל הקיום של הכסף הזה. הבנתי שהבנקים גנבו אותי ועכשיו את הילדים שלי, ואת החופש שלי ושלהם, ושאנחנו חייבים להתאחד ולעצור אותם!

בעבר היה משבר ממש גדול בארץ, שקרה בגלל שהממשלה לא ניהלה נכון את המערכת שמדפיסה כסף, אבל אני לא מבין למה היום, כשאנחנו מדינה כל כך מתקדמת, המדינה לא יכולה לייצר את הכסף של עצמה במקצועיות ועם שקיפות מלאה לציבור, והיא עדיין צריכה לתת את הכוח הזה לגוף עצמאי ומונופוליסטי ואז להלוות מאותו גוף את הכסף בחזרה ולשלם עליו כל כך הרבה ריביות ועמלות?

ההון הזה, כל הכסף שמסתובב במדינה, זה כסף שהאזרחים משלמים עליו בעבודה קשה, בזיעה ובמיסים. הכוח של מדינה לייצר בעצמה את המטבע הלאומי שלה הוא הכוח הכי חשוב שיכול להיות למדינה, ובעצם - הוא זה שקובע אם אפשר לקרוא למדינה "מדינה עצמאית" או לא. מדינה לא צריכה להלוות כסף מאנשים עשירים אחרים - מדינה יכולה לייצר את הכסף שלה בעצמה!

אחרי שלמדתי את כל זה, שאלתי את עצמי - אז איך בעצם אמורה המערכת הבנקאית לעבוד?
הבנתי שיש 2 עמודי תווך שהמערכת הבנקאית חייבת להשען עליהם: אחד - לבנקים אסור בשום פנים ואופן להלוות כסף שאין להם. אם אין להם את הכסף בכספות שלהם - אסור להם להלוות אותו לאזרחים! השני - במקום שהמדינה תקנה את הכסף באגרות חוב עם ריביות, בנק ישראל הוא זה שצריך לייצר את הכסף, והוא צריך להלוות אותו למערכת הבנקים והם אלה שיצטרכו לשלם ריביות ועמלות לקופה של המדינה ושל בנק ישראל, ולא להיפך!

אם המערכת שלנו תפעל ככה, נוכל להתנקות מכ-ל החוב הלאומי שלנו, ונוכל לחיות במערכת כלכלית נטולת חוב, ואז המדינה תוכל לפרוח ולשגשג באמת, והילדים שלי ולאחר מכן הנכדים שלי לא יעבדו כל היום רק בשביל לשלם ריביות לבנקים.

אני כבר בן 84 וזה מאוד ברור לי - משהו בשיטה הזאת לא עובד. הוא פשוט לא נכון.
אני שומע כל הזמן שיש עכשיו מחאות, ושכולם מאוד כועסים על המדינה, אבל אומרים שהמחאות מבולבלות ומפוזרות ואף אחד לא מבין מה הכיוון האמיתי של המחאה ומה בעצם האזרחים דורשים- לדעתי צריך לא לבקש, אלא לדרוש מערכת כלכלית ובנקאית הוגנת יותר שדואגת לכל האזרחים ולא רק לאנשים שבראש המערכת.


תודה שהקשבתם לי, אני מקווה שתעזרו לי להעביר את ההודעה הזאת לכמה שיותר אנשים כדי שכולם יתחילו להכיר קצת את המערכת שאנחנו חיים בתוכה וככה נוכל להתחיל לענות על השאלה מה בעצם אנחנו רוצים לשנות. לחיים שלי זה כבר מאוחר מדי אבל תעזרו לי להעביר את המסר למען החיים של הילדים ושל הנכדים שלי והכי חשוב- בשביל עצמכם.
 

פאולו קאולו

יהודה עמיחי1


יוסי - שירים - כאשר אלך

מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ, 
זוֹ תִּהְיֶה הַחְלָטָתִי, 
כָּךְ נִדְמֶה לִי, 
יִכְתְּבוּ עַל קִירוֹת דְּבָרִים קְסוּמִים
דְּבָרִים שֶׁיְּכַסּוּ דְּבָרִים אֲחֵרִים
לֹא אֶקַּח אִתִּי דָּבָר
כְּדֵי לֹא לְהַכְבִּיד עַל רוּחִי
אֶחְלֹף כְּרוּחַ בַּמִּשְׁעוֹלִים, מִשְׁעוֹלַי יוֹדְעֵי דָּבָר
מִשְׁעוֹלִים קְסוּמִים שֶׁל פַּעַם בַּחַיִּים

לא חשפתי ציפורניים

מילים יוסי ארדיטי


לֹא חָשַׂפְתִּי צִפָּרְנַיִם,
אַךְ מַבָּטִי מַרְאֵה כַּוָּנַת זָדוֹן,
אֲהַלֵּךְ עָלֶיךָ אֵימִים, בִּמְתִיקוּת הַמַּחְשָׁבָה
אֶעֱבֹר בִּיעָף, וְאַתָּה שָׁבוּי בִּקְסָמַי,
הַאִם הִיא תִּהְיֶה שֶׁלִּי, אַתָּה שׁוֹאֵל אֶת דִּמְיוֹנְךָ...
וּכְבָר עָבַרְתִּי לְאַחַר!
מַחְשָׁבָה רוֹדֶפֶת מַחְשָׁבָה,
וְאֶת הֶעָבָר כְּבָר לֹא נִתָּן לְשַׁנּוֹת.

יום שישי, 13 ביולי 2012

הָיוּ לָהּ רַגְלַיִם שֶׁל מַמְלָכָה,

מילים יוסי ארדיטי
הָיוּ לָהּ רַגְלַיִם שֶׁל מַמְלָכָה, 
נְטוּעוֹת 
אַךְ קַלּוֹת כָּאַיָּלָה , 
כֻּלָּהּ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל חַיִּים, 
אֵין סְפֹר שֶׁל מָאוֹר 
כְּמוֹ אִמָּא אֲדָמָה
יוֹדַעַת לְגוֹנֵן, אַךְ מִכָּל לָתֵת אַהֲבָה.

יום חמישי, 12 ביולי 2012

למד אותי לרקוד

מילים יוסי ארדיטי
למד אותי לרקוד, 
הוא ביקש, 
לא ידע שימות המשיח קרובים, 
והשיר רק מקרב את האוהבים.

יום רביעי, 11 ביולי 2012

ברכה לחולים

אות קצה
וּתְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ וּלְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וְתִשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם. לְכָל חוֹלֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (וּבִפְרָט לפלוני בן פלונית אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל) רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה וּסְמִיכָה עַל שׁוּם רְפוּאָה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, כִּי אַתָּה רוֹפֵא חִנָּם רוֹפֵא אֱמֶת רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אַתָּה רְפָאֵנוּ יְהוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.

יום שלישי, 10 ביולי 2012

יֵשׁ לְעוֹלָם דֶּרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ,

מילים יוסי ארדיטי


שָׁלַחְתִּי אֶצְבַּע לָגַעַת בָּעוֹלָם ,
כִּי תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּצַּד הַשֵּׁנִי!
יֵשׁ לְעוֹלָם דֶּרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ,
לוֹמַר לָנוּ,
עַד כַּמָּה אָנוּ כָּאן,
וְלֹא.
נִקַּח מַה שֶּׁנִּקַּח, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה!

יום שני, 9 ביולי 2012

אלזה לסקר- שילר

לילות צומחים 

"לילות צומחים מתוך ראשי"
אלזה לסקר- שילר

אֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ בַּטֶּלֶוִיזְיָה
בֵּין סוֹרְגֵי תְּרִיסִים שְׁבוּרִים
זוֹעֶקֶת לַשָׁמַיִם
שָׁם כּוֹכָבִים נִתְלְשׁוּ מִמְּקוֹמָם
מֻשְׁלָחִים בֵּין הֲרִיסוֹת הַבַּיִת.
לֵילוֹתַי צוֹמְחִים בְּתוֹךְ רָאשִׁי
פַּחַד מִתְגוֹרֵר
הַגֶּשֶׁם נוֹשֵׁר
אַל חַלּוֹנוֹת רֵיקִים.
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַבַּיִת
בּוֹ אָגַרְתִּי חַיִּים
בָּנַי נִתְלִים עַל צַוָּארִי
כְּמוֹ אֶשְׁכּוֹל עִנְבֵי בֹּסֶר
מַבְשִׁילִים
כְּשֶׁפַּחַד בִּשְׁנָתָם.
אֲנִי רוֹאָה בַּטֵלֵוִיזְיָה
קוֹרְמוֹרָנִים
בְּמֵי הַמִּפְרָץ הַשְּׁחוֹרִים
נֶחְרָץ מָוֶת
אֲפִלּוּ חֲבַצָּלוֹת קְמֵלוֹת בַּחֹשֶׁךְְ
וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים פֹּה בִּדְמָמָה
וּמְחַכִּים

יום ראשון, 8 ביולי 2012

לפעמים

מילים יוסי ארדיטי

לִפְעָמִים!
אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי,
אֵיפֹה זֶה נִגְמַר,
וְאֵין לַזֶּה סוֹף.
הַאִם סוֹף,
זֶה בֶּאֱמֶת סוֹף,
כִּי גַּם חֹר שָׁחֹר,
זֶה מַשֶּׁהוּ.
לְדַעְתִּי!
נֶצַח זֶה הַסּוֹף,
שֶׁלֹּא נִגְמַר.

יום שישי, 6 ביולי 2012

וַאֲנִי אֵינִי קְשׁוּרָה אֶלָּא בְּמַחְשְׁבוֹתַי,


מילים יוסי ארדיטי
וַאֲנִי אֵינִי קְשׁוּרָה  אֶלָּא בְּמַחְשְׁבוֹתַי,
הֱיוֹתִי בִּפְנִים מוּגֶנֶת מִן הַחוּץ ,
אֵינָהּ עוֹשֶׂה אוֹתִי מוּגֶנֶת מִן הַפָּנִים
וְהַפָּנִים קָשׁה עָלַי שִׁבְעָתַיִם

יום רביעי, 4 ביולי 2012

לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁהוּא,

מילים יוסי ארדיטי
לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁהוּא,
לְלֹא אֲנָחוֹת,
גַּם כַּאֲשֶׁר הַחֹשֶׁךְ מְכַסֶּה, לֹא אֵלֵךְ לָאִבּוּד, 
יֶדַע הַיּוֹם, כִּי אֲנִי מְחַכּה.
כִּי תָּמִיד אַגִּיעַ,
אַגִּיעַ, וְאַדְלִיק אֶת הַיּוֹם,
כִּי זוֹ הַסִּבָּה לְקִיּוּמי!

יום שני, 2 ביולי 2012

כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת

מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת 
הָעֲנָנִים הָאֲדֻמִּים 
מַדְלִיקִים אֶת פָּנָסֵי הָרְחוֹב.
הַדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם יָפֶה!
לִפְנֵי שֶׁהַדִּמְדּוּמִים 
בּוֹלְעִים אֶת הַצֶּבַע.

קָשַׁרְתִּי אֶת עַצְמִי לַיָּרֵחַ,

מילים יוסי ארדיטי

קָשַׁרְתִּי אֶת עַצְמִי לַיָּרֵחַ,
מְקַוֶּה שֶׁאוּכַל לָשֵׂאת אוֹתוֹ.
לַיְלָה לַיְלָה
הוּא יָאִיר אֶת דַּרְכִּי,
וַאֲנִי אֵלֵךְ בְּאוֹרוֹ,
לִפְעָמִים הַמָּלֵא וְלִפְעָמִים לִי חָסֵר!

כְּשֶׁאָמְרוּ לִי לָלֶכֶת

מילים יוסי ארדיטי

כְּשֶׁאָמְרוּ לִי לָלֶכֶת
לֹא הָלַכְתִּי
וְעַכְשָׁו, קָשֶׁה לִי
לַחְזֹר
בִּי
אֶשָּׁאֵר כָּאן
וְדַי.