מילים יוסי ארדיטי
פְּרִיחָה
כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן, אַתְּ תֵּדְעִי.
הַקַּיִץ הוּא לֹא אַחֲרוֹן שֶׁאַחֲרַי,
אַחֲרֵי הָאָבִיב, וְאַחֲרָיו.
הֵן כַּתָּבֵנוּ זֹאת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים
לֹא נוֹרָאִים יְמֵי הַסְּתָו
וּרְטֻבִּים יְמֵי הַחֹרֶף , לִפְעָמִים מִשָּׁרָב
אַךְ בּוֹ הָאָבִיב כָּרָגִיל, יָעִיד
שֶׁעָבַר חָלַף זְמַנּוֹ שֶׁל הֶחָצָב!
וְעָטָה הַשָּׁקֵד, לֻובן צְחוֹרִים.
פְּרִיחָה
כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן, אַתְּ תֵּדְעִי.
הַקַּיִץ הוּא לֹא אַחֲרוֹן שֶׁאַחֲרַי,
אַחֲרֵי הָאָבִיב, וְאַחֲרָיו.
הֵן כַּתָּבֵנוּ זֹאת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים
לֹא נוֹרָאִים יְמֵי הַסְּתָו
וּרְטֻבִּים יְמֵי הַחֹרֶף , לִפְעָמִים מִשָּׁרָב
אַךְ בּוֹ הָאָבִיב כָּרָגִיל, יָעִיד
שֶׁעָבַר חָלַף זְמַנּוֹ שֶׁל הֶחָצָב!
וְעָטָה הַשָּׁקֵד, לֻובן צְחוֹרִים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה