מילים יוסי ארדיטי
כַּמָּה אוּכַל לָדַעַת, עַד שֶׁאֶמְצָא.
כַּמָּה אוּכַל לְאַבֵּד, מִכדי שאֶזְכֹּר.
מַאֲגָרַי רוֹפְסִים, אַךְ הַיָּמִים נוֹבְטִים
וְצוֹמְחִים, בְּיַחַס הָפוּךְ לִצְעָדַי.
גַּם אִם יִתְאָרְכוּ בִּמְעַט, סוֹפָם בַּשַּׁלֶּכֶת.
חַיַּי היוּ פִּסַּת זְמַן תְּלוּשָׁה
מִמַּאֲרָג נוֹדֵד.
כַּמָּה אוּכַל לָדַעַת, עַד שֶׁאֶמְצָא.
כַּמָּה אוּכַל לְאַבֵּד, מִכדי שאֶזְכֹּר.
מַאֲגָרַי רוֹפְסִים, אַךְ הַיָּמִים נוֹבְטִים
וְצוֹמְחִים, בְּיַחַס הָפוּךְ לִצְעָדַי.
גַּם אִם יִתְאָרְכוּ בִּמְעַט, סוֹפָם בַּשַּׁלֶּכֶת.
חַיַּי היוּ פִּסַּת זְמַן תְּלוּשָׁה
מִמַּאֲרָג נוֹדֵד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה