מילים יוסי ארדיטי
ראיתי אותם תלויים!
תרמילים
בצורת חרמש
מעל רחוב מואר
אך בודד.
חשבתי לעצמי
הוא לא לבד
העץ
גם הרחוב.
התרמילים
אוצרים בתוכם
זיכרונות חיים
אך בעיקר תקווה גנוזה
של להיות
כאחד האדם.
ראיתי אותם תלויים!
תרמילים
בצורת חרמש
מעל רחוב מואר
אך בודד.
חשבתי לעצמי
הוא לא לבד
העץ
גם הרחוב.
התרמילים
אוצרים בתוכם
זיכרונות חיים
אך בעיקר תקווה גנוזה
של להיות
כאחד האדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה