מילים יוסי ארדיטי
אוֹרוֹת מַבְלִיחִים אֶת לִבִּי, וַאֲנִי בָּעִיר זָרָה
קָנִיתִי אֶת דַּרְכִּי אֵלֶיהָ.
זָרָה הִיא כְּמוֹ אִשָּׁה יָפָה, נוֹצֶצֶת כְּמַחְשָׁבָה.
רכה במקומות הראויים, נושמת ובועטת עם ריאה ירוקה
וַאֲנִי יוֹדֵעַ, אָקוּם מָחָר בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
אוֹרוֹת מַבְלִיחִים אֶת לִבִּי, וַאֲנִי בָּעִיר זָרָה
קָנִיתִי אֶת דַּרְכִּי אֵלֶיהָ.
זָרָה הִיא כְּמוֹ אִשָּׁה יָפָה, נוֹצֶצֶת כְּמַחְשָׁבָה.
רכה במקומות הראויים, נושמת ובועטת עם ריאה ירוקה
וַאֲנִי יוֹדֵעַ, אָקוּם מָחָר בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה