יום שישי, 25 ביולי 2014

48 אנושות

מילים יוסי ארדיטי
לוּ יָדַעְתִּי לְהוֹשִׁיט יָד.
בַּמָּקוֹם, שֶׁלֹּא צָרִיךְ כְּבָר לַחְרֹשׁ
זְרוּעוֹת גּוּפוֹת.
בִּרְגָבִים שֶׁל דָּתוֹת, מֻנָּחוֹת תִּלֵּי תִּלִּים 
שֶׁל אַנְדַּרְטָאוֹת בּוֹהֲקוֹת, אֲשֶׁר 
חַיִּים חֲסֵרִים בָּהֶם.
תְּנוּעַת הָעוֹלָם לֹא מִשְׁתָּנָה.
יֶלֶד שֶׁנִּקְטַף, חַיִּים שֶׁנֶּעֶצְרוּ
תַּדְהֵמָה שֶׁמַּכָּה וְחִוָּרוֹן שֶׁשּׁוֹטֵף אֱנוֹשׁוּת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה