יום שלישי, 30 בספטמבר 2014
יופיו מלוא עולם.
מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר
אֲנִי מֵבִיא פֶּרַח
אֲנִי כּוֹאֵב אֶת פְּרֵדָתוֹ מֵאַדְמָתוֹ
אַךְ יָפְיוֹ מְלוֹא עוֹלָמִי.
אֲנִי מֵבִיא פֶּרַח
אֲנִי כּוֹאֵב אֶת פְּרֵדָתוֹ מֵאַדְמָתוֹ
אַךְ יָפְיוֹ מְלוֹא עוֹלָמִי.
יום שני, 29 בספטמבר 2014
יונה וולך נפש מעונה
מילים יוסי ארדיטי
וְהָיְתָה כְּשׁוֹפַר
כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה
וְלֹא הָיָה כִּפּוּר וְלֹא כַּפָּרָה,
רַק נֶפֶשׁ מְעֻנָּה.
כל הזמן יש לי שמיים
מילים יוסי ארדיטי
יֵשׁ יָמִים שֶׁהַשָּׁמַיִם עוֹטְפִים
וּבָאֲחֵרִים הֵם בְּתוֹכִי.
כֵּן
כָּל הַזְּמַן יֵשׁ לִי שָׁמַיִם.
יֵשׁ יָמִים שֶׁהַשָּׁמַיִם עוֹטְפִים
וּבָאֲחֵרִים הֵם בְּתוֹכִי.
כֵּן
כָּל הַזְּמַן יֵשׁ לִי שָׁמַיִם.
יום ראשון, 28 בספטמבר 2014
יום שבת, 27 בספטמבר 2014
אדווה שנושקת חוף
מילים יוסי ארדיטי
הָלַכְתְּ לָךְ
גַּם כְּשֶׁיָּדַעְתְּ מָה אַתְּ מַשְׁאִירָה מֵאָחוֹר
וְאֵין לְךָ עִנְיָן בִּזְרִיחוֹת וּשְׁקִיעוֹת
אַתְּ צְרִיכָה רַק גַּל אֶחָד מְנַצֵּחַ.
וַאֲנִי הָיִיתִי אַדְוָה שֶׁנּוֹשֶׁקֶת חוֹף!
הָלַכְתְּ לָךְ
גַּם כְּשֶׁיָּדַעְתְּ מָה אַתְּ מַשְׁאִירָה מֵאָחוֹר
וְאֵין לְךָ עִנְיָן בִּזְרִיחוֹת וּשְׁקִיעוֹת
אַתְּ צְרִיכָה רַק גַּל אֶחָד מְנַצֵּחַ.
וַאֲנִי הָיִיתִי אַדְוָה שֶׁנּוֹשֶׁקֶת חוֹף!
יום חמישי, 25 בספטמבר 2014
יום רביעי, 24 בספטמבר 2014
פבלו נרודה
קטע מופלא של פבלו נרודה על כוח החיים שצריך להחיות אותו שוב ושוב על מנת שהאדם לא יגווע בעודו בחיים.
אט אט גווע / פבלו נרודה (מתרגם לא ידוע)
אט אט גווע
מי שלא נוסע
מי שלא קורא
מי שלא שומע מוסיקה
מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו
אט אט גווע
זה שהורס את האהבה לעצמו
זה שדוחה עזרה מושטת
אט אט גווע
זה שמשועבד להרגלים
החוזר יום יום על אותם מסלולים
אט אט גווע
זה שלא מחליף את המותג
שלא מחליף את צבע הלבוש
שלא משוחח עם מי שהוא לא מכיר
אט אט גווע
זה שמתחמק ממערבולת החושים
המונע מעצמו תשוקות
המחזירות את הברק לעיניים
ומשקמות את הלב ההרוס.
אט אט גווע
זה שלא מסובב את ההגה
כאשר הוא לא מאושר בעבודתו
ממעשיו מאהבתו
אט אט גווע
זה שלא מסכן את הוודאי
או הלא וודאי
בכדי ללכת אחרי החלום
אט אט גווע
זה שלא מרשה לעצמו
אפילו פעם בחיים
לברוח מהעצות הטובות.
חיה היום
סכן היום
עשה היום
עשה מיד
אל תסכים לגווע לאט
הסר את המכשולים
אל תסרב לאושר
'Die Slowly' by Pablo Neruda
He who becomes the slave of habit,
who follows the same routes every day,
who never changes pace,
who does not risk and change the color of his clothes,
who does not speak and does not experience,
dies slowly.
He or she who shuns passion,
who prefers black on white,
dotting ones "it’s" rather than a bundle of emotions, the kind that make your eyes glimmer,
that turn a yawn into a smile,
that make the heart pound in the face of mistakes and feelings,
dies slowly.
He or she who does not turn things topsy-turvy,
who is unhappy at work,
who does not risk certainty for uncertainty,
to thus follow a dream,
those who do not forego sound advice at least once in their lives,
die slowly.
He who does not travel, who does not read,
who does not listen to music,
who does not find grace in himself,
she who does not find grace in herself,
dies slowly.
He who slowly destroys his own self-esteem,
who does not allow himself to be helped,
who spends days on end complaining about his own bad luck, about the rain that never stops,
dies slowly.
He or she who abandon a project before starting it, who fail to ask questions on subjects he doesn't know, he or she who don't reply when they are asked something they do know,
die slowly.
Let's try and avoid death in small doses,
reminding oneself that being alive requires an effort far greater than the simple fact of breathing.
Only a burning patience will lead
to the attainment of a splendid happiness.
אט אט גווע / פבלו נרודה (מתרגם לא ידוע)
אט אט גווע
מי שלא נוסע
מי שלא קורא
מי שלא שומע מוסיקה
מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו
אט אט גווע
זה שהורס את האהבה לעצמו
זה שדוחה עזרה מושטת
אט אט גווע
זה שמשועבד להרגלים
החוזר יום יום על אותם מסלולים
אט אט גווע
זה שלא מחליף את המותג
שלא מחליף את צבע הלבוש
שלא משוחח עם מי שהוא לא מכיר
אט אט גווע
זה שמתחמק ממערבולת החושים
המונע מעצמו תשוקות
המחזירות את הברק לעיניים
ומשקמות את הלב ההרוס.
אט אט גווע
זה שלא מסובב את ההגה
כאשר הוא לא מאושר בעבודתו
ממעשיו מאהבתו
אט אט גווע
זה שלא מסכן את הוודאי
או הלא וודאי
בכדי ללכת אחרי החלום
אט אט גווע
זה שלא מרשה לעצמו
אפילו פעם בחיים
לברוח מהעצות הטובות.
חיה היום
סכן היום
עשה היום
עשה מיד
אל תסכים לגווע לאט
הסר את המכשולים
אל תסרב לאושר
'Die Slowly' by Pablo Neruda
He who becomes the slave of habit,
who follows the same routes every day,
who never changes pace,
who does not risk and change the color of his clothes,
who does not speak and does not experience,
dies slowly.
He or she who shuns passion,
who prefers black on white,
dotting ones "it’s" rather than a bundle of emotions, the kind that make your eyes glimmer,
that turn a yawn into a smile,
that make the heart pound in the face of mistakes and feelings,
dies slowly.
He or she who does not turn things topsy-turvy,
who is unhappy at work,
who does not risk certainty for uncertainty,
to thus follow a dream,
those who do not forego sound advice at least once in their lives,
die slowly.
He who does not travel, who does not read,
who does not listen to music,
who does not find grace in himself,
she who does not find grace in herself,
dies slowly.
He who slowly destroys his own self-esteem,
who does not allow himself to be helped,
who spends days on end complaining about his own bad luck, about the rain that never stops,
dies slowly.
He or she who abandon a project before starting it, who fail to ask questions on subjects he doesn't know, he or she who don't reply when they are asked something they do know,
die slowly.
Let's try and avoid death in small doses,
reminding oneself that being alive requires an effort far greater than the simple fact of breathing.
Only a burning patience will lead
to the attainment of a splendid happiness.
יום שני, 22 בספטמבר 2014
יום ראשון, 21 בספטמבר 2014
עוצרת את נשימתי
מילים יוסי ארדיטי
כְּמוֹ יֶלֶד אַתְּ צוֹחֶקֶת
עוֹצֶרֶת אֶת נְשִׁימָתִי
אָמַרְתִּי לָךְ , תְּנִי לִי אוֹתָךְ
וְאֶהְיֶה עַצְמִי.
כְּמוֹ יֶלֶד אַתְּ צוֹחֶקֶת
עוֹצֶרֶת אֶת נְשִׁימָתִי
אָמַרְתִּי לָךְ , תְּנִי לִי אוֹתָךְ
וְאֶהְיֶה עַצְמִי.
השלכת רחוקה
מילים יוסי ארדיטי
וְלֹא תֵּלְכִי רָחוֹק
כִּי בֵּין דִּמְעוֹת הַטַּל
רְווּיִים חַיִּים
וְהַשַּׁלֶּכֶת רְחוֹקָה!
וְלֹא תֵּלְכִי רָחוֹק
כִּי בֵּין דִּמְעוֹת הַטַּל
רְווּיִים חַיִּים
וְהַשַּׁלֶּכֶת רְחוֹקָה!
יום שבת, 20 בספטמבר 2014
לתפוס מקום
מילים יוסי ארדיטי
לִתְפֹּס מָקוֹם עִם כְּנָפַיִם שֶׁל זְמַן, לִדְאוֹת בְּפִרְקוֹ וּלְהַמְשִׁיךְ בַּהוֹוֶה.
לִתְפֹּס מָקוֹם עִם כְּנָפַיִם שֶׁל זְמַן, לִדְאוֹת בְּפִרְקוֹ וּלְהַמְשִׁיךְ בַּהוֹוֶה.
א.ש.א הילה גרין - זמן אחר
מילים יוסי ארדיטי
אִם רַק נְאַפְשֵׁר
לְקַרְנֵי הָאוֹר לַחְדֹּר,
אֶת הַיָּמִים לְהָאִיר.
אוּלַי נִתְקַדֵּם בְּמַעֲלִית הַזְּמַן
לִזְמַן אַחֵר,
נַמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב אֶת הֶעָבָר
כִּי בִּלְעָדָיו לֹא הָיָה דָּבָר.
אִם רַק נְאַפְשֵׁר
לְקַרְנֵי הָאוֹר לַחְדֹּר,
אֶת הַיָּמִים לְהָאִיר.
אוּלַי נִתְקַדֵּם בְּמַעֲלִית הַזְּמַן
לִזְמַן אַחֵר,
נַמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב אֶת הֶעָבָר
כִּי בִּלְעָדָיו לֹא הָיָה דָּבָר.
שאול צ'רניחובסקי
בת הרב ואמה
מאת: שאול טשרניחובסקי
אמי, אמי! הנהו שוב, הנהו האביר!
הוא פה ביום הוא פה בליל, נחבא בצל הקיר.
בתי, בתי! אוי ואבוי! אוי לי, ולך אבוי!
אמי, אמי! אומר הוא לי: ארור[3] עמי מאל.
בעולם הזה, בעולם הבא, חלאת יושבי תבל[4].
בתי, בתי! ארור האיש אשר יקבנו[5] אל.
בת רבנים - עשרים דורות- את בת רב בישראל.
אמי, אמי! אומר הוא לי: קסום קסמתי לו,
אינו אוכל, אינו ישן – אבד יומו, לילו.
בתי, בתי! אוי ואבוי! אוי לי ולך אבוי!
סגר עלינו המצור, סגר מצאת, מבוא.
אמי, אמי! אומר הוא לי: ירבה רקמה ושש,[6]
בתי, בתי! ברביד זהב, עוטה[9] רקמה ושש,
בך יסתכל מן הגזוסטרה[10], כי יזרקוך באש.
יום שישי, 19 בספטמבר 2014
תמשיכי ותחייכי
מילים יוסי ארדיטי
כַּאֲשֶׁר אֶפְגֹּשׁ בָּךְ
זֶה יִהְיֶה בִּלְתִּי נִשְׁכַּח
כָּךְ אוֹמֵר לָךְ
וְאַתְּ
תְּחַיְּכִי.
אַתְּ תְּחַיְּכִי
כַּאֲשֶׁר אֶפְגֹּשׁ בָּךְ
זֶה יִהְיֶה בִּלְתִּי נִשְׁכַּח
כָּךְ אוֹמֵר לָךְ
וְאַתְּ
תְּחַיְּכִי.
אַתְּ תְּחַיְּכִי
וְתַמְשִׁיכִי לִשְׁמֹעַ זֹאת
גַּם מְאַחֵר.
תַּמְשִׁיכִי וּתְחַיְּכִי.
גַּם מְאַחֵר.
תַּמְשִׁיכִי וּתְחַיְּכִי.
יום חמישי, 18 בספטמבר 2014
היקום מנת חלקי
מילים יוסי ארדיטי
אֲנִי הָרֵיקָנוּת הַמַּבְעִיתָה
שֶׁלִּהְיוֹת הַצַּד שֶׁאֵינֶנּוּ.
אֲנִי הַיּוֹם שֶׁנִּגְמַר וְלֹא בְּרֶדֶת לַיִל.
אֲנִי אֵשׁ הַתָּמִיד
שֶׁלֹּא הָיְתָה אַף פַּעַם.
וּמִשֶּׁנּוֹלַדְתִּי הַיְּקוּם מְנַת חֶלְקִי.
אֲנִי הָרֵיקָנוּת הַמַּבְעִיתָה
שֶׁלִּהְיוֹת הַצַּד שֶׁאֵינֶנּוּ.
אֲנִי הַיּוֹם שֶׁנִּגְמַר וְלֹא בְּרֶדֶת לַיִל.
אֲנִי אֵשׁ הַתָּמִיד
שֶׁלֹּא הָיְתָה אַף פַּעַם.
וּמִשֶּׁנּוֹלַדְתִּי הַיְּקוּם מְנַת חֶלְקִי.
יום שלישי, 16 בספטמבר 2014
יום שני, 15 בספטמבר 2014
אבדן ההכרה
מילים יוסי ארדיטי
אֲנִי מוֹשֶׁכֶת, וְדֵי נֶעֱלֶמֶת
מַחְשְׁבוֹתַי נוֹשְׂאוֹת אוֹתִי
אֶל אָבְדַן הַהַכָּרָה.
אֲנִי מוֹשֶׁכֶת, וְדֵי נֶעֱלֶמֶת
מַחְשְׁבוֹתַי נוֹשְׂאוֹת אוֹתִי
אֶל אָבְדַן הַהַכָּרָה.
ערומה מתמיד
מילים יוסי ארדיטי
אִם תִּקְּחִי שְׂמִיכָה
לְכַסּוֹת דְּבָרַיִךְ
הִיא תִּשָּׁאֵר עֲרוּמָה מִתָּמִיד
הָאֱמֶת.
אִם תִּקְּחִי שְׂמִיכָה
לְכַסּוֹת דְּבָרַיִךְ
הִיא תִּשָּׁאֵר עֲרוּמָה מִתָּמִיד
הָאֱמֶת.
יום ראשון, 7 בספטמבר 2014
יום שבת, 6 בספטמבר 2014
נתיבים גליון מס' 6
ון זה כולל שירים של עשרה משוררים ומשוררות. בכללם שבעה משוררים שהעבירו לפרסום שירים חדשים מפרי עטם (לפי סדר ההופעה: דן ספרי, עמית מאוטנר, עמיר עקביה סגל, עודד בן דורי, תלמה פרויד, טובי לין קמנץ ואורנה סילברמן). כמו בגיליונות קודמים, בחרנו בשיר אחד מכל משורר, לשם קריאה פרשנית, אישית-אינטואיטיבית. בנוסף העלינו שני שירים חדשים של כל אחד משבעת המשוררים הראשונים.
כתמיד, אנו מקדישים מדור לספרי שירה שיצאו לאור לאחרונה. הפעם אנו סוקרים את ספריהם של המשוררים חמוטל בר יוסף ועמית ישראל ("הנרי צ.").
בגיליון זה מופיעה גם סקירה (מאת ציפי ארצי) על ספר עיון פרי עטו של אודי (יהודה) צופף, העוסק בדמות ישוע ביצירות ביאליק, טשרניחובסקי ואחרים.
בנוסף פתחנו מדור שירה חדש בשם "קצרצרים", שנועד לתת מענה לצורך ההולך וגדל במתן במה לתחום זה של שירים קצרים, בעלי רעיון חד, ברור ומדויק. אורחנו הפעם הוא המשורר יוסי ארדיטי.
במדור תרגומים אנחנו מביאים את תרגומיו לעברית של משה גנן: שיר של המשורר ג'ון דון, ושני שירים שומרים עתיקים.
בתחום הפרוזה אנחנו מארחים הפעם שני קטעי פרוזה קצרים של שמעון רוזנברג.
נעמה ארז – שמעון רוזנברג
כתמיד, אנו מקדישים מדור לספרי שירה שיצאו לאור לאחרונה. הפעם אנו סוקרים את ספריהם של המשוררים חמוטל בר יוסף ועמית ישראל ("הנרי צ.").
בגיליון זה מופיעה גם סקירה (מאת ציפי ארצי) על ספר עיון פרי עטו של אודי (יהודה) צופף, העוסק בדמות ישוע ביצירות ביאליק, טשרניחובסקי ואחרים.
בנוסף פתחנו מדור שירה חדש בשם "קצרצרים", שנועד לתת מענה לצורך ההולך וגדל במתן במה לתחום זה של שירים קצרים, בעלי רעיון חד, ברור ומדויק. אורחנו הפעם הוא המשורר יוסי ארדיטי.
במדור תרגומים אנחנו מביאים את תרגומיו לעברית של משה גנן: שיר של המשורר ג'ון דון, ושני שירים שומרים עתיקים.
בתחום הפרוזה אנחנו מארחים הפעם שני קטעי פרוזה קצרים של שמעון רוזנברג.
נעמה ארז – שמעון רוזנברג
רק אלוהים יכול
מילים יוסי ארדיטי
לפעמים הקלקול הוא לא קלקול,
לפעמים הקלקול הוא לא קלקול,
רק שאנו לא בשלים להבין.
ואני מניח מתוך אמונה עמוקה
שהטבע שואף לאיזון,
כאשר אני מביט ומתבונן באישה,
לדעתי הענייה, היא פאר הייצירה.
אומר זאת לא כדי להשביע רעבונך,
מה שאישה יכולה רק אלוהים יכול.
לו הייתי אלוהים
מילים יוסי ארדיטי
לוּ הָיִיתִי אֱלֹהִים
הָיִיתִי גּוֹזֵר עַל עַצְמִי שְׁתִיקָה.
לוּ הָיִיתִי אִשָּׁה
הָיִיתִי מְבִינָה אֶת אֱלֹהִים, כִּי לוֹמְדִים מִטָּעֻיּוֹת.
לוּ הָיִיתִי אֱלֹהִים
הָיִיתִי גּוֹזֵר עַל עַצְמִי שְׁתִיקָה.
לוּ הָיִיתִי אִשָּׁה
הָיִיתִי מְבִינָה אֶת אֱלֹהִים, כִּי לוֹמְדִים מִטָּעֻיּוֹת.
יום שישי, 5 בספטמבר 2014
יום חמישי, 4 בספטמבר 2014
שלוש שמשות זכוכית
מילים יוסי ארדיטי
שָׁלוֹשׁ שְׁמָשׁוֹת זְכוּכִית
וְהַבָּאָה שְׁבוּרָה.
לֹא יָדַעְתִּי זֹאת
כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי שְׁמֵךְ עַל חוֹף
שָׁלוֹשׁ שְׁמָשׁוֹת זְכוּכִית
וְהַבָּאָה שְׁבוּרָה.
לֹא יָדַעְתִּי זֹאת
כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי שְׁמֵךְ עַל חוֹף
יום רביעי, 3 בספטמבר 2014
רציתי לשבת
מילים יוסי ארדיטי
רָצִיתִי לָשֶׁבֶת
בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם
וְאַתְּ אָמַרְתְּ
אָז בּוֹא אֵלַי
רָצִיתִי לָשֶׁבֶת
בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם
וְאַתְּ אָמַרְתְּ
אָז בּוֹא אֵלַי
יום שלישי, 2 בספטמבר 2014
עוצרת נשימה
מילים יוסי ארדיטי עבור טל איפרגן
יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אוֹתָךְ
כָּךְ סְתָם
כְּאִלּוּ הַזְּמַן מְחַכֶּה
וְאַתְּ, עוֹצֶרֶת נְשִׁימָה.
יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אוֹתָךְ
כָּךְ סְתָם
כְּאִלּוּ הַזְּמַן מְחַכֶּה
וְאַתְּ, עוֹצֶרֶת נְשִׁימָה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)