יום שבת, 15 באוגוסט 2015

גבולות

מילים יוסי ארדיטי
הָיִיתִי עוֹשֶׂה זֹאת,
אֲבָל לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לַחֲצוֹת גְּבוּלוֹת.

וְאַתְּ?
הָיִיתִי חוֹצָה גְּבוּלוֹת
וַאֲפִלּוּ לְרֶגַע קָט לְשַׁחְרֵר תְּשׁוּקוֹת
וְאַתָּה יַקִּירִי! אַל תִּתְבַּלְבֵּל בְּאַהֲבָה.

אֲנִי,
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֵין חֲזָרָה.

הִיא, מוֹן שֶׁרִי סֶה לָה וִי.

וּמִשָּׁם הַדֶּרֶךְ קְצָרָה וְהַגֵּיהִנֹּם לוֹהֵט.

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי
אֲנִי צָרִיךְ לִלְמֹד צָרְפָתִית
שָׁם, הַגְּבוּלוֹת גְּמִישִׁים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה