דיסטנס

מילים יוסי ארדיטי


בשמיים!
כבר לא שותלים עצים
רק ערוגות של עננים
בגובה נמוך.
כך אלוהים רוצה.
ואני טס מעל העננים
לשום מקום מסויים,
בגבולות החיים.
כנגד התנועה הרצונית
כנגד הסיכוי
וכנגד הסיכון.
המרווח כה גדול בחלל החיצון.
אין גן עדן רק שוטים.
ואני שמאמין בנגיעה
מאבד אחיזה.
מה שהורג אותי 

זה הדיסטנס,
ביני, לבין מה שיכול היה להיות.