מילים יוסי ארדיטי
כְּשֶׁהָיִיתִי שֶׁלָּךְ
זֶה הָיָה בָּרוּר, הָיִיתִי שָׁקוּף.
וּמִשֶּׁהָלַכְתִּי
גַּם הַמְּעַט אֵינוֹ שֶׁלָּךְ
הָאֲדָמָה כְּבָר לֹא יְצִיבָה
וְאַתְּ אוּלַי קְצָת רוֹעֶדֶת,
אֵין הַמַּחְשָׁבוֹת נִמְצָאוֹת בְּגֶדֶר נְגִיעָה
וַהֲרֵי מִשָּׁם מַתְחִיל הַכָּאוֹס,
מִשָּׁם הַדְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים
וּבְחֹסֶר יְדִיעַת הַמִּשְׁתַּנִּים
בָּא הַשֶּׁבֶר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה