אהבה

מילים יוסי ארדיטי

אמרתי לה בואי שבי על הרמפה ונפליג

השיבה, אני לא רואה כאן אופניים

עניתי לה זה רק שאדע לכשיהיו

השיבה, ואולי נעשה עד אז אהבה.

הסכמתי.

מישל דה פונטיין

מי שאינו לוקח פסק זמן כדי להיות צמא, אינו נהנה מן המשקה.
[מישל דה פונטיין]
 28.2.1533

לבי ער

מילים יוסי ארדיטי



יכולתי לחוש
את אצבעות הזמן החולף
בכל חדר
מרנין היה התיפוף,
עתה, לבי ער.

מהיכן השמש זורחת

מילים יוסי ארדיטי

לבוא חשבון 
עם כל יום שעובר 
כבר בתחילתו. 
לסמן דרך ושביל. לא להיות מעאכר.
לאהוב כל יום 
כאילו והיה היחיד בחיינו.
להראות לו מהיכן השמש זורחת.

תיבת פנדורה אישית

מילים יוסי ארדיטי

ואני 
בלעתי את המילים 
כדי לא להסגיר את טיבן
הן רחשו בקרבי להתפקע,
סודות הן כמוסות מן הסוג הגרוע
מעין תיבת פנדורה אישית.

נקודת זמן משותפת

מילים יוסי ארדיטי

אינך יכול
לקחת מראה שלא ראית,
ומרגע שראית אותו,
אתם חולקים נקודת זמן משותפת.

פינה קטנה

מילים יוסי ארדיטי

בלכתי
אקח עמדי פינה קטנה
ירוקת עד
ואם אחזור כגלגול
אשכון בחלקתי
חלקת אלוהים קטנה וירוקה.

קרון רכבת

מילים יוסי ארדיטי

הייתי יכול לברוח בתוך קרון רכבת דולק
ולראות את החוץ זז
ולא אכפת לי לאן
חשבתי על זה שיש אנשים 
שאפילו אפשרות זו, לא קיימת בשבילם.
גם כשאתה בתוך קרון לבד עדיין אתה שייך למשהו
גם אם הוא זמני.
 למען האמת אני מפחד מהרגע שבו צריך לרדת.

קפה

מילים יוסי ארדיטי

אם תדקרו אותי, האם אתעורר?
לא, רק שממקום הדקירה יזרום קפה
וזה בזבוז של חומר טוב.

אז אל תנסו בבית כי אתם עלולים להתעורר.

מעלה גרה

מילים יוסי ארדיטי

איני מחפש דבר
באותן פינות,

גם אם לא אפלות

ובטח לא את אשר אבד.

הזיכרונות יעלו כדרכן של נשכחות

כאשר הפנס יאיר בדיוק במקום הנכון

לעתים אני חושב שהזמן מתוזמן, לעשות לנו

מעין העלאת גרה לתמונות מחיינו.

מרבדים של אין סוף

מילים יוסי ארדיטי

רוצה לומר לכם

ימים ללא צבע נעים בסקלה
של חמישים גוונים של אפור

שמישהו יצבע לי את הפרחים

אני לא רואה מרבדים של אין סוף.

האני הילד

מילים יוסי ארדיטי

כמעט ואיני מסתובב עם אותו חיוך
שהיה לי לפני.
אתם מבינים, לא רק שהזמן השתנה
ובכך קבלתי את הקמטים בזוויות הפה.
הקמטים בזוויות העין זה משום שעיניי הבהירות
לא עמדו בקרני חמה.
מה שקרה השמש התקרבה.
אתם מבינים אני כבר לא אותו אחד,
השתנה המראה
אך אם תנברו בפני בפנים
תוכלו לפגוש את "האני הילד"
שלא רוצה לגדול.

סקלפל

מילים יוסי ארדיטי

היו אומרים עליה
כולה מסוגרת,

כחגורת צניעות.
עשרה קבין של יופי טהור צרוף
מהלכת במחשבתי.
שבוי הייתי מרצון ובששון
בלתי אפשרי היה להפריד גם לא בסְקַלְפֶּל
כך נאלצתי לחיות באזור הוורוד.

מבט אינו משקר

מילים יוסי ארדיטי

כשאת

מניחה מבט על יום המחר

הוא יוולד קיסרי.

מפציע מאחורי יקום הנמצא בתנועה

אולי הפוכה או מנוגדת ועם כך בכיוון הנכון.

מבט אינו משקר, ובטח הלב רואה נסתרות.

העובר ושב

מילים יוסי ארדיטי



ארזתי הכל במזוודה
את חיי
מלבד את העובר ושב
שהשארתי בהישג יד.
ללא קולבים 

הכל מונח ברוח הזמן בנפטלין 

מוכן לתזוזה.

כרעם ביום בהיר

מילים יוסי ארדיטי

לראות

בזווית נכונה את הנוצץ

ולעת מחשכים מאבד את הברק

כרעם ביום בהיר.

אך אל תלכו שבי

כי לא כל הנוצץ זהב הוא.

לפעמים מגע יד

מטה את כיוון האור

או סוגר את הנפש.

אני צובע.

מילים יוסי ארדיטי

אני צובע 
רק כמו שאני מרגיש
לפעמים אני נעלם לי בצבע
ולפעמים צליל של שיר 
מחזיר לי את השליטה על מערומיי
והנה שוב אני.

פנחס שדה

/ פנחס שדה.
"אָכַלְתִי לֶחֶם מְעַט. אָהַבְתִי נָשִׁים אֲחָדוֹת. קָרָאתִי סְפָרִים אֲחָדִים בַּלַיְלָה, לְאוֹר הַמְנוֹרָה.
אֵינֶנִי יוֹדֵעַ היַוֹם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יָדַעְתִי. עֵירֹם אֵצֵא מִן הָעוֹלָם, כְּפִי שֶׁעֵירֹם אֵלָיו בָּאתִי."

פעמוני השכל

מילים יוסי ארדיטי

לקטוף את מזוני מן הרוח

אני אומר

והרוח ללמדני רוצה

את שאין אנו זורעים

לא נוכל לו.

הרוח הגדולה לוחשת את פעמוני השכל

והלב יודע.

בין הרצוי למצוי

מילים יוסי ארדיטי

כאשר
הדברים הבולטים בהירים
יש נפח לעניין.
שלא נטעה בין הרצוי למצוי.

כולם מדברים עליו

מילים יוסי ארדיטי

כולם מדברים עליו
ולא מפני שלא פוחדים ממנו
הוא לא משמיע קול גם לא מילה.
אך כשהוא בא לא ניתן להתעלם
גם לא לנעול את הדלת.
הוא בלתי נמנע כמו אוויר לנשימה.

משחק של תופסת

מילים יוסי ארדיטי



אמרתי לאלוהים
שאינו יכול להסתתר במסווה של אל
גם אם הרקיע גדול והכוכבים כה רבים.
כר המשחקים הזה הוא לא המגרש שלי
ואין כאן משחק של תופסת.

פני ההולכים

מילים יוסי ארדיטי

היה כתם אדום 

ורק קשרתי אותו אליי. 

אז, כבר ראית 

את פני ההולכים.

זה היה בבנק 

החיים, 
הם משהו נזיל.

פריים פלוס או מינוס
לא שואל אלוהים, מחליט.
אצלו אין הצע או ביקוש. 

שרירותי.

ויסלבה שימבורסקה

חמש שנים למותה של המשוררת ויסלבה שימבורסקה.
 מַפָּה [זהו שירה האחרון] תרגם מפולנית: דוד וינפלד

שְׁטוּחָה כְּמוֹ הַשֻּׁלְחָן

שֶׁעָלָיו הִיא מֻנַּחַת.

דָּבָר מִתַּחְתֶּיהָ לֹא נָע

וְלֹא מְשַׁנֶּה מָקוֹם.

מֵעָלֶיהָ- אֵין הַנְּשִׁימָה הָאֱנוֹשִׁית שֶׁלִּי

יוֹצֶרֶת מְעַרְבּוֹלוֹת אֲוִיר

וְדָבָר אֵינוֹ מַעֲבִיר אֶת טֹהַר צְבָעֶיהָ.

אֲפִלּוּ הַיַּמִּים תָּמִיד תְּכֻלִּים וּמַסְבִּירֵי פָּנִים

לְצַד חוֹפִים שְׁסוּעִים.

הַכֹּל פֹּה קָטָן, נָגִישׁ וְקָרוֹב.

אֲנִי יְכוֹלָה לִלְחֹץ עַל הָרֵי גַּעַש עִם קְצֵה הַצִּפֹּרֶן,

לְלַטֵּף אֶת הַקְּטָבִים בְּלִי כְּפָפוֹת עָבוֹת,

אֲנִי יְכוֹלָה לְהַקִּיף בְּמַבָּט אֶחָד

כָּל מִדְבָּר,

יַחַד עִם הַנָּהָר שֶׁעַל יַד, עַל יַד.

יַעֲרוֹת הָעַד מְסֻמָּנִים בְּעֵצִים סְפוּרִים

שֶׁיִּקְשֶׁה לִתְעוֹת בֵּינֵיהֶם.

בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב,

מֵעַל וּמִתַּחַת לְקַו הַמַּשְׁוֶה-

זְרוּעָה דִּמְמַת מָוֶת,

וּבְכָל גַּרְגֵּר שָׁחֹר

חַיִּים בְּנֵי אָדָם.

קִבְרֵי אַחִים וְעִיֵּי חֳרָבוֹת שֶׁצָּצִים לְפֶתַע

מְקוֹמָם לֹא יַכִּירֵם בַּתְּמוּנָה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת

גְּבוּלֵי הַמְּדִינוֹת נִרְאִים אַף בְּקֹשִׁי,

כְּמוֹ מְהַסְּסִים לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת.

אֲנִי אוֹהֶבֶת מַפּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְשַׁקְּרוֹת,

מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן מַתִּירוֹת גִּישָׁה לָאֱמֶת הַתָּקְפָּנִית

מִפְּנֵי שֶׁבַּאֲצִילוּת הַנֶּפֶשׁ וּבְהוּמוֹר שׁוֹחֵר טוֹב

הֵן פּוֹרְשׂוֹת בְּפָנַי עַל הַשֻּׁלְחָן עוֹלָם

שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.

שקט

אני צריך שקט
כזה שאי אפשר לקנות בכסף.
זה שמעלה חיוך על שפתותינו
כשאנו מביטים לאחור.

נס

מילים יוסי ארדיטי

היום אני כבר לא מתפלל

ואם יש אלוהים הוא בטח יודע שאני טוב

אולי לא הכי, אבל זה לא מעט.

מאז ומתמיד ידעתי שצריך לעבד לזרוע לשתול

ולא להטיל ביצים בקן של אחרים.

לקחת אחריות.

החיים שלי הם שלי אבל הם גם נוגעים לכלל בכל כלל שאפשר

אז אם יש אלוהים, בוודאי הוא יודע שזו הדרך.

תקראו לזה נס.