ויסלבה שימבורסקה

חמש שנים למותה של המשוררת ויסלבה שימבורסקה.
 מַפָּה [זהו שירה האחרון] תרגם מפולנית: דוד וינפלד

שְׁטוּחָה כְּמוֹ הַשֻּׁלְחָן

שֶׁעָלָיו הִיא מֻנַּחַת.

דָּבָר מִתַּחְתֶּיהָ לֹא נָע

וְלֹא מְשַׁנֶּה מָקוֹם.

מֵעָלֶיהָ- אֵין הַנְּשִׁימָה הָאֱנוֹשִׁית שֶׁלִּי

יוֹצֶרֶת מְעַרְבּוֹלוֹת אֲוִיר

וְדָבָר אֵינוֹ מַעֲבִיר אֶת טֹהַר צְבָעֶיהָ.

אֲפִלּוּ הַיַּמִּים תָּמִיד תְּכֻלִּים וּמַסְבִּירֵי פָּנִים

לְצַד חוֹפִים שְׁסוּעִים.

הַכֹּל פֹּה קָטָן, נָגִישׁ וְקָרוֹב.

אֲנִי יְכוֹלָה לִלְחֹץ עַל הָרֵי גַּעַש עִם קְצֵה הַצִּפֹּרֶן,

לְלַטֵּף אֶת הַקְּטָבִים בְּלִי כְּפָפוֹת עָבוֹת,

אֲנִי יְכוֹלָה לְהַקִּיף בְּמַבָּט אֶחָד

כָּל מִדְבָּר,

יַחַד עִם הַנָּהָר שֶׁעַל יַד, עַל יַד.

יַעֲרוֹת הָעַד מְסֻמָּנִים בְּעֵצִים סְפוּרִים

שֶׁיִּקְשֶׁה לִתְעוֹת בֵּינֵיהֶם.

בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב,

מֵעַל וּמִתַּחַת לְקַו הַמַּשְׁוֶה-

זְרוּעָה דִּמְמַת מָוֶת,

וּבְכָל גַּרְגֵּר שָׁחֹר

חַיִּים בְּנֵי אָדָם.

קִבְרֵי אַחִים וְעִיֵּי חֳרָבוֹת שֶׁצָּצִים לְפֶתַע

מְקוֹמָם לֹא יַכִּירֵם בַּתְּמוּנָה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת

גְּבוּלֵי הַמְּדִינוֹת נִרְאִים אַף בְּקֹשִׁי,

כְּמוֹ מְהַסְּסִים לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת.

אֲנִי אוֹהֶבֶת מַפּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְשַׁקְּרוֹת,

מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן מַתִּירוֹת גִּישָׁה לָאֱמֶת הַתָּקְפָּנִית

מִפְּנֵי שֶׁבַּאֲצִילוּת הַנֶּפֶשׁ וּבְהוּמוֹר שׁוֹחֵר טוֹב

הֵן פּוֹרְשׂוֹת בְּפָנַי עַל הַשֻּׁלְחָן עוֹלָם

שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.