דיאליזה של מילים

הדבר האיום הזה
שנקרא שירה
זורם בדמי
והוא סמיך מיין
מרעיל את חיי.
זקוק באופן נואש
לדיאליזה של מילים

הצל

הצל
גודל
עם השקיעה
אך, הלב רואה
את אורו של המחר
שנמצא
במרחק
עצימת עין.

סגור לבו

אדם זכאי
לימים של שמש בחייו
בל יחשוב כי היא תבוא לבד
אלא אם יפתח צוהר אל תוכו
את סגור לבו ישחרר ברינה

כמו ציפור

הייתי
כמו ציפור
בכלוב של זהב
כששחררת אותי
שבית את לבי

הפחד מאבד אחיזה

אנו

מגיעים לקצה היכולת
רק, כאשר המניע
שווה את חיינו.
מסתכלים בלבן של העין
ויודעים
שזה היה כדאי.
הפחד מאבד אחיזה.

דת ומדינה

 חלק ממאמר ב ״הארץ״ .

יגאל בן נון

אתיאיזם וחילוניות הם מושגים מן השדה הסמנטי של הדת. האמירות "אני לא מאמין באלוהים" או "אלוהים לא קיים" הן אמירות מתחום הדת. שאלת קיומו או אי קיומו של אלוהים היא שאלה עקרה. אלוהים קיים כי הוא מושג המעסיק את האנושות מראשיתה. אין כלל ספק בקיומו. הוא קיים באותה מידה שנפש קיימת, שתודעה קיימת, שנשמה קיימת או שאהבה, קנאה ושנאה קיימות. כל אלה הם מושגים מופשטים קשים להוכחה מבחינה מדעית, אך אין אנו מתאמצים לשלול את קיומם. לכן אין טעם להשתדל להוכיח את אי־קיומו של אלוהים.

החילוני נדרש להתחשב ברגשותיו של הדתי. הדתי לעומתו לא מעלה על דעתו שהחילוני ראוי להתחשבות. ההלכה מגינה עליו מן הצורך להתחשב בחילוני. חילונים מרגישים נחיתות מול "ארון הספרים היהודי". אך ההגות, המדע והמחקר פרחו רק עם השחרור מכבלי הדת. לדת יש השפעה שלילית על הקידמה ועל שחרור מדעות קדומות ואמונות תפלות. הנזקים שהסבו הדתות לחברה ולמוסר ראויים לתגובה נוקבת.

חשוב לעסוק בביקורת הדת באשר היא דת. הדתות המונותיאיסטיות, תולדותיהן וכתביהן הקנוניים משוועים להתייחסות ביקורתית. אם הדתות הציבו את האלוהות במרכז עולמן, אם תנועות לאומיות פשיסטיות הציבו את המדינה מעל לכל, היום, ההומניזם המוסרי מציב את האדם במרכז הווייתו. אין מה להילחם באלוהות אלא במי שעושה בה שימוש לרעה.

הכותב הוא מחבר הספר "קיצור תולדות יהוה" בהוצאת רסלינג

אם תלך

אם תלך

זה לא בגלל שהיית רע
ואם תישאר
ארצה לפגוש בך שוב ושוב.
ואומר שהשנה טובה.

שמים בכף ידי

בהיותי ילד

אהבתי להסתכל בהשתקפות
הנובעת מתוך שלוליות.
הרגשתי
כאילו
עולם זה
הוא רק שלי.
אורות נוצצים שמים בכף ידי.

ביד רכה 1

ואז
כאשר הזמן מגיע
אנו צולבים אותו ביד רכה.
הזמן חמקמק
אך סדיר בנשמתו
מכיל
את כל הרגעים.
משאיר פרורים 

כבר מליוני 

שנים.

צבע

הדיוק בצבע 

מאד חשוב בציור.
ולא שיש דבר כזה צבע מדוייק,
אבל כן 

יש יחס מדוייק.
וכשהוא נוצר 

הדימוי נוצר מעצמו.

פתאום אנחנו רואים שזה "מואר".

לאה גולדברג

 

הָיָה זֶה שֶׁקֶט אַחֲרוֹן שֶׁל קַיִץ –

צֵל קַל כְּקֶמֶט עַל מִצְחוֹ שֶׁל יוֹם.

וּשְׁנֵינוּ מוּל הַיָּם כִּנְטוֹת הַיּוֹם

יָדַעְנוּ כְּבָר, שֶׁאֵין תְּמוּרָה לַקַּיִץ.

קוֹל עוֹף תוֹעֶה נִנְעַץ בַּדּוּמִיָּה,

וּכְלִימוֹן בָּשֵׁל הִצְהִיב הָאֹפֶק.

מַה מִּתְרַגֵּשׁ וּבָא מִקַּו הָאֹפֶק?

יָדַענוּ – אֵין תְּמוּרָה לַדּוּמִיָּה.

אַךְ שְׁעַת-הַגְּבוּל הַזֹּאת נִפְלְאֵתָה

מִכָּל שָׁעָה שֶׁל זִיו שֶׁלֹּא תַּחְזֹר עוֹד,

אֲשֶׁר עַד כֹּה נָשָׂאנוּ בִּשְׁתִיקָה.

יָדֵינוּ כְּבָר שְׁלוּחָה אֶל צְלִילוּתָהּ

וְהִיא צוֹפֶנֶת כְּתֵבַת פַּנְדּוֹרָה

רוּחוֹת יָגוֹן וְסַעַר הַתְּשׁוּקָה.

[לאה גולדברג - 1935]

כור היתוך

מילים
שאני מחבר ברוק או בסיילוטיפ
גם אם אני יושב עליהן
אינן מחזיקות
זמן רב.
כור היתוך עושה את העבודה נהדר.  

לשייף דברים

לשייף דברים 

זה 

כואב
אך מדייק את ההבנה
שצריך.

על חלוני שניים

על חלוני שניים
את, ואני.
אלה שיבואו, אלה שילכו
ואלה שלא יחלפו לעולם.
וחלוני רק עדן.

מציאות

לפעמים

עוצמת עיניים

ושומעת אותך מסתכל עליי.

כמה קשה יכול להיות

כאשר המחשבה

לא תופסת

מציאות.

נדבך נדבך צמח

מה יכולתי

לעשות.

תפרתי לו את הבית

כל פעם שגדל.

מעשה טלאים.

נדבך נדבך צמח

ונעליו

כבר לא התאימו למידותיו.

ימים גשומים

אני אוהב

רחוב

שרואים את הקצה הרחוק שלו.

בימים גשומים

אני סתם הולך לשם.

יקום קטן

עוצמת
עיניים
ונותנת לכל לגעת
כך אוספת את עצמי
כמו יקום קטן.

נגוע באנורקסיה הפוכה

כאשר שתיקותיי מדברות

אני מכשכש
בזנב.
השתיקות עושות אותי
רעב למילים
אשר 

אינן בנמצא.
נגוע באנורקסיה
הפוכה.

צחוק האבטיחים להתפקע

עושה גלים במים רדודים
ומי שמאזין לשקט
נרעש.
הלכתי היום לשוק
שמעתי את צחוק האבטיחים
להתפקע.

עושה גלים במים רדודים
ומי שמאזין לשקט
נרעש.
הלכתי היום
לשוק
שמעתי את צחוק האבטיחים
להתפקע.

הר על אפך

תמיד 

מאיזשהו מקום
רואים כל 

דבר.
ומאידך גיסא
לפעמים הר על אפך
ועיניך לא רואות
דבר.

רעיל ומר

לוקח את דבריי

חזרה
אל בית הבליעה
ושם נוכח עד כמה רע היה טעמם.
אומרים על צמח הלענה, הקיקיון
שהוא מרפא.
אם כך
למה הוא רעיל ומר.
מידתיות היא מידה טובה
גם לטוב ובעיקר לרע.

בועז ורות

 אלימלך, מגדולי הדור ומהחשובים שבו היה. בשעת דחקם נתנו אנשי הדור את עיניהם באלימלך, אולי על ידו תצמח הישועה. אולם אלימלך ירד מן הארץ לשדה מואב.

 

כאשר קיימות אצל האדם נגיעות אנוכיות כלשהן, אין הן מצטמצמות ביחס לחברה בלבד. המבט האנוכי גורם גם לירידה מן הארץ, ואחר כך גם לבגידה באומה ובאלוקיה: "ויישאו להם נשים מואביות" (רות א', ד').

 

ואכן עונשם לא אחר לבוא: "וימת אלימלך איש נעמי ותישאר היא ושני בניה… וימותו גם שניהם, ותישאר האישה משני ילדיה ומאישה" (רות א', ג'-ה').

 

בארץ ישראל המצב הכלכלי משתפר והולך. השמועה על כך עושה כנפיים ומגיעה עד שדה מואב. אצל נעמי מאומה לא משתפר, מאומה לא יכול עוד להשתפר. נעמי ששבעה מישיבת חוץ לארץ על כל נוראותיה, מחליטה לשים קץ לגלותה ועומדת לשוב לארץ. זוכרת היא היטב את היום שבו ירדה מן הארץ. עד כמה עגומה ההשוואה. 'מלאה הלכה מבית לחם, ועתה…?'

 

נעמי מחליטה לעלות על דרך חדשה. לעולם לא מאוחר מדי. אמנם את בעלה ואת שני ילדיה כבר לא תוכל לראות, אך לפחות תראה את הארץ לעת זקנתה.

 

נעמי ששמה מורה על נעימות הליכותיה, מקרינה מנועמה גם על כלותיה האלמנות, והן מצטרפות אליה בדרכה. מתוך גבורה נפש בלתי מצויה, בוחרות הן להסתפח לעם ישראל ולוותר על התענוגות של בתיהן העשירים. מתוך הכרה מלאה עוזבות הן את משפחותיהן ונלוות אל נעמי השכולה והגלמודה. אך נעמי מתארת בפניהן את המצב האמתי שאליו הן עתידות להיקלע אם תמשכנה עמה. מתוך חמלה כנה היא חוזרת ומפצירה בהן: "שובנה בנותיי!"

 

על פרשת דרכים נפרדות דרכיהן. ערפה נשמעת לצו ההיגיון וחוזרת למואב. אולם רות בוחרת בדרך אחרת: "ורות דבקה בה". דבקה היא בחמותה ודבקה היא בעקרונות של הטבה לזולת בכל מחיר. מודעת היא לגורל הקשה שהיא ניצבת בפניו. אך דתה ועמה של נעמי קוסמים לה. היא חפצה בחיי אושר פנימיים, שכמותם אין למצוא אלא אצל היהודים. עמם היא תקשור את גורלה.

 

חמיה אלימלך, ובניו מחלון וכליון, ירדו מן הארץ ונשאו נשים נוכריות מתוך כניעה לאנוכיות. היא, מתוך ביטול כל זיק אנוכיות, הגיעה אל האמת והתקרבה אל אלוקי ישראל.

 

במידת החסד כונן הקב"ה את כס מלכותו בעולם, בחסד יכון גם כס המלוכה בישראל. מלכי ישראל, מלכותם אינה לשם ממון או כבוד, אלא לשם הטבה לזולת. גם מלכותו של המלך המשיח מתוארת בנבואה כשיא התגשמות השאיפות לשלום ולטוב בין כל ברואי עולם. בהדבק רות – אשת החסד, בבועז – איש החסד, תחל בישראל צמיחתה של שושלת המלכות.

 

בשדה חומל בועז על רות ומבקש ממנה: "הלא שמעת בתי, אל תלכי ללקוט בשדה אחר, וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערותי" (רות ב', ח'). בועז נושא את רות כדי לגמול חסד עם החיים ועם המתים. בשורה של מעשים טובים מתגלית לפנינו אישיותו של בועז, אישיות המגלמת חסד והטבה לזולת. החל במצוות מתנות העניים שבועז כה מקפיד על שמירתן, וכלה במצוות הייבום שסודה הוא גמילות חסד עם נשמות המתים. כל מעשיו שזורים ורצופים חן, חסד ורחמים. אכן, ראוי הוא לרות, והיא ראויה לו.

 

חסד בחסד נפגשו, ומבית גדול זה מתחילה להתרקם מלכות ישראל. זו השושלת שראשיתה בחסד, מרכזה בדוד מלך ישראל ואחריתה במלך המשיח, שהוא התגלמות הטוב המצוי בעולם.

מעיין החיים

אנשים

מחפשים
את מעיין החיים.
ואני אומר להם געו ביצירה
ולא תחפשו יותר.

נוגע בשמים

זה הזמן
שאתה נוגע בשמים
ומשם אנו נראים אחרת
האם יש תיקון
או שחיינו לשמם הם.

מייאו

יש לי חתול
שקוראים לו
מייאו
כל היום רובץ ומגרבץ
וזה לא קל
יש לו פיהוקים ממש רחמנות.
עכשיו אם תשאלו
הוא ישן את שנת היופי שלו.

יום הולדת באנגלית

 

Happy Birthday and best wishes for a wonderful day and a happy new year of life

מאיה ויינברג

 שִירָה במלעיל - מאיה ויינברג

שִירָה שֶׁלִּי

בִּתִּי הַמְּפַגֶּרֶת, הַמּוּזָרָה

שְהֲרִיתִי אוֹתָהּ בְּאַקְרָאִי

בַּרְחוֹב אוֹ בַּחֲלוֹם כְּשֶׁהָיִיתִי

לֹא מוּגֶנֶת

בַּיָּמִים הַמְּסֻכָּנִים שֶׁלִּי.

כִּבְדָת גּוּף וּפַטְפְּטָנִית

הִיא מִסְתּוֹבֶבֶת בֵּין הַחֲדָרִים בַּבַּיִת

נוֹגַעַת בְּדְבָרִים, מְטַפֶּסֶת

אֶל הַחַלּוֹן וְנוֹפֶלֶת לַרִצְפָּה,

הִיא רוֹצָה לָצֵאת אֶל הָאוֹר.

בַּרְחוֹב, לְמַרְאֶה יְלָדוֹת אֲחֵרוֹת

מְקֻשָּׁטוֹת בְּסֶרֶט פִּירְסוּמוֹן

הִיא מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרַי

וַאֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת בָּהּ.

אַתְּ חַיֶּבֶת לֶאֱהֹב אוֹתָהּ

אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי בָּלַיְלָה,

כָּכָה, עִם כָּל הַפְּגָמִים,

אַת אִמָּא שֶׁלָּה!

אֲבָל אֵינִי מְסֻגֶּלֶת.

1Yosi Ardi

תגובה אחת

לייק

תגובה

שתף

כמו שמש

כמו 

שמש

שאינה מודדת את קרניה

רק שופכת חום ואור על העולם.

כך משיטה בי 

כל יום 

את אהבתך 

בעיניים בורקות.

לחוף שלי

לחוף שלי
יש ים משלו
חולות זהב ושמש ענקית
הוא לא נם מעולם
רחש הגלים וקול הסירנות
חגים בראשי.

הגוף

תנו
לנפש לדבר.
הגוף
כבר ימצא את הדרך החוצה
הרגל תדרוך
והיד תלטף.

הנסתר

לא רק, היופי
הניבט.
הנסתר לא נשאר חסוי.
העיניים מדברות
את מה שהלב שומר
עמוק בפנים.

התגבשות

יש
ואני מלקט
כך השמש מאירה ומסבירה פנים.
המילים נאלמות דום
ומחכות
להתגבשות.

בדידותו

 מילים יוסי ארדיטי

נכתב בהשראת ציוריו של אדווארד הופר

בדידותו
מהלכת בי קסם.
בדידות אמרתי
אך
לא עצב.

תקופת צנע

אני צד מילים
ומכניס
לגנזך
ואז מעלה גרה.
כך איני חסר דבר
בתקופות צנע.

קיבעון

גם יופי
אינו
מפר בדידות.
בדידות אינה עניין של מקום
אבל זה תופס מקום
בנפש.
מדאיג
כשזה קיבעון.

צעד ראשון

גם בלי
כנפיים
אפשר לרחף
תלוי באורך הדמיון
וברוח הגבית.
את/ה עושה צעד ראשון
ומשם
הכל אפשרי.

שיכבת זכוכית

אני רואה את
החוץ
מבפנים
ורק שכבת זכוכית מבודדת.
מחשבותיי רצות
ואין עובר ושב
מפריע.

באין מקום

לרגעים

להיות באין מקום

בדומה 

לענן משייט בדממה

חולף על עמק 

בין הרים

יודעי מעלה ומטה

והמציאות לו 

נקודת 

זמן.

שירה היא מילים

קשה
לראות מילים
מתפזרות
מאבדות את המאחד, את הנשמה.

לא מגיעות לבשלות, לכדי שיר ועד חיים שמעבר.

אין נושא ארון ואף רוח אינה מביאה שלכת.
אלו רק מילים מפוזרות
שנושאות
צלקת.
שירה, היא מילים
היא צחוק שמחה ועצב
היא כל האותיות
ולא בכלל בעצם.

לראות מילים נשחקות עד דק

עד אפר, מאבדות את חומן.

מאבדות את עצמן.

מושך את הרגע

אֶת
הַהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁלִּי
אֵינִי מְחַפֵּשׂ
אֲנִי כְּבָר לֹא מְדַלֵּג עַל דְּבַר
אֲנִי מוֹשֵׁךְ אֶת
הָרֶגַע.

השמש

היא כבר
מלאה
בלהיות היא.
מתרוקנת? אני לא יודע.
אך היא מאירה.
לא קוראים לה, היא עולה
היא זורחת.

להדליק את השמש

כמו
להדליק את השמש
ולהגיד שהיום יפה.
היום הוא מה שאת ואני
נטע בו.

וינסטון צ'רצ'יל

 וינסטון צ'רצ'יל כקצין זוטר בחיל הפרשים המלכותי, 1896

סיר וינסטון רנדולף ספנסר צ'רצ'יל, גדול מנהיגי העולם החופשי בעת החדשה, נתברך ביכולת לחזות את הנולד הרבה לפני אחרים. כל שנות השלושים הזהיר את מנהיגי בריטניה והעולם מפני סכנת היטלר ולא שמעו לו. שנים רבות לפני כן חזה צ'רצ'יל את הסכנה המאיימת על העולם מפני המרקסיזם וקודם לכן הזהיר מפני האיסלם.

וכך כתב צ'רצ'יל בשנת 1899, כשהיה בן 25 לערך: צ'רצ'יל על "שיגעון הקנאות של האיסלם"

"מה נוראות הן הקללות שהאיסלם מטיל על חסידיו. בנוסף על שיגעון הקנאות, המסוכן אצל האדם כמו הכלבת אצל הכלב, יש בו באסלם אפאתיה מפחידה, ופטליזם של השלמה עם הגורל. התוצאות מכך בולטות לעין בארצות רבות – הרגלים של בזבוז וחוסר דאגה ליום המחר, שיטות חקלאיות מפגרות, שיטות מסחר עצלניות ונטולות מרץ, וחוסר ביטחון בקניין הפרטי. כל אלה קיימים בכל מקום בו מאמיני הנביא מוחמד שולטים או מתגוררים. חושניות מן הסוג הנמוך שוללת מחיים אלה את חנם ועדינותם, וכתוצאה מכך גם מפחיתה מקדושת החיים והכבוד לאדם. הדין האיסלמי קובע כי כל אישה באשר היא הינה רכושו של גבר, בין כילדה, כאישה נשואה או כפילגש, ומשום כך יתעכב חיסול העבדות עד אשר יחלש כוחה של אמונת האיסלם בעולם. מוסלמים כיחידים מגלים לעיתים תכונות נפלאות, אולם השפעתה של דת זו משתקת את ההתפתחות החברתית של מאמיניה. האיסלם הוא הכוח המושך אחורה החזק ביותר בעולם. האיסלם רחוק מאוד מפרפורי גסיסה; אדרבא, זוהי דת מיליטנטית, המגייסת ללא הרף מאמינים חדשים. היא כבר התפשטה בכל רחבי מרכז אפריקה, ובכל שעל של התפשטותה היא מייצרת לוחמים עזי נפש; ואלמלא מצאה הנצרות מקלט בזרועותיו האיתנות של המדע, אותו מדע שנגדו נאבקה לשווא, אזי הייתה הציביליזציה של אירופה המודרנית עלולה להתמוטט, ממש כפי שנפלה הציביליזציה של רומא העתיקה.

רשות המיסים

 

רשות המיסים תחזיר 100 מיליון שקל לגמלאים שנגבה מהם מס בניגוד לחוק

גד ליאור

במסגרת הסדר פשרה שאושר בביהמ"ש, הרשות הודתה כי גבתה במשך 8 שנים מיסים מקצבאות פנסיה שהיו אמורות להיות פטורות ממס, בטענה כי הגמלאים היו אמורים להציג אישור מפקיד שומה. השופט: "אין מקום להציב חסמים שאין בהם צורך או הצדקה"

במהלך הדיונים בתביעה שהגיש גמלאי מקבל קצבה בשם שבתאי שבתי, באמצעות עו"ד עדי ליבוביץ, הודתה רשות המיסים בגביית מס שלא כדין בשגגה מקצבאות שהיו פטורות ממס שאותן קיבלו גמלאים החל בשנת המס 2012 ועד שנת המס 2019.

מדובר בגביית מס בלתי חוקית שנגדה את תיקון 190 לפקודת מס הכנסה שהרחיב את הטבות המס בעת משיכת כספים מחיסכון לקצבה על ידי מי שהגיעו לגיל פרישה. במקרים שבעניינם הוגשה התביעה הייצוגית כלל לא ניתנה ההטבה המובטחת ונגבה מס שהיה אמור להיות בפטור מהקצבה.

שופט בית המשפט המחוזי בלוד, אבי גורמן, קבע בפסק הדין כי הכנסה שקובע המחוקק כי היא פטורה ממס אין למסות כלל. השופט קבע, כי לא היה מקום להציב בעת מימוש הפטור חסמים שאין בהם צורך ואין בהם הצדקה.

השופט מתח ביקורת חריפה על רשות המיסים וקבע כי "במדינה שערכיה יהודיים ודמוקרטיים, ראוי לנהוג בזהירות יתרה שעה שעסקינן בהכנסה פטורה ממס של פלח אוכלוסייה שאינו בשיא כוחו התעסוקתי ולוודא שלא שוללים ממנו פטור ממס שקבע המחוקק ביחס להכנסה שמקורה מיגיע כפיו בשנות עבודתו".

בית המשפט גם הורה לשלם לתובע 100 אלף שקל עבור התביעה הייצוגית ולשלם לעו"ד ליבוביץ שכר טרחה של מיליון שקל.

בעקבות התביעה הורתה רשות המיסים להעניק את הפטור לפי סעיף 190 ללא צורך בהצגת אישור מראש מפקיד השומה, שכלל לא דרוש בהתאם לחוק.

ניצולי השואה

הם 

הולכים 

כמעט ולא נשארו.
היכן יונת החיים
מי מרחיק את החושך
עבורם.

מלחמה

אני
מודאג
איפה ומתי תיפסק המלחמה.
מתי ילדים ילמדו
לצחוק.

רגעים שנזכור

 

קשה
לאבד הורה
קשה בכלל לאבד.
גם אם ידענו מראש שזה יבוא
דחינו את הרגע
דחינו את המחשבה.

עם זאת
נשארים 

רגעים מאושרים נצחיים 

שנזכור.

לאהוב

לאהוב
זה מתחיל אצלך בפנים
ומתגלגל החוצה.
זה נובע ומפמפם נוגע באחרים
ולא משאיר אותם אדישים.
זה נותן טעם וצבע
לחיים.

עלה התאנה

לשטוף
את גן העדן
מכל אותם תפוחים רקובים.
יוחזר עלה התאנה
לגנו.

קסם

כל 

יום
הוא קסם
ולו רק בגלל
שאנו 

עוברים בו.

עץ ערום

 רָאִיתִי עֵץ עָרוּם לֹא כָּזֶה שֶׁבַּסְּתָו נַפְשׁוֹ בּוֹכִיָּה.

מבט שובב

מוקדש לאבי אשכולי

תמיד
יש בך
את הניצוץ בעיניים
אותו מבט
שובב
שלא עוזב.

ציפור הנפש

איך 

כולם יודעים להגיע
כשהאביב נוגע
גם הפרפר וציפור גן עדן
גם יונק הדבש וציפור הנפש
אין יוצא דופן.

הרכבת

הרכבת 

נושאת אותם
ופולטת ענן שחור
של
האנושות

אנו החיים

גם
ימים קשים
יש בהם חסד.
נעלה מתוך האפר
כי יש בנו תקומה.
וידעו כל בני התשחורת
שגם את הגהינום נפריח
כי אנו החיים.

לא המושלם

לא המושלם

נוגע
בתשומת לבי.
השונה נותן בי הכח
להמשיך.

זה אותו השביל

זה אותו 

השביל
רק שאני קצת 

יותר מבוגר.
גם שבילים מתפרקים 

אם לא הולכים 

בהם.

חיי השתנו

איך יכולתי
להוציא רחוב משלוותו
בזה שנכנסתי לחייו.
ומכאן
חיי השתנו.