קשה
לראות מילים
מתפזרות
מאבדות את המאחד, את הנשמה.
לא מגיעות לבשלות, לכדי שיר ועד חיים שמעבר.
אין נושא ארון ואף רוח אינה מביאה שלכת.
אלו רק מילים מפוזרות
שנושאות
צלקת.
שירה, היא מילים
היא צחוק שמחה ועצב
היא כל האותיות
ולא בכלל בעצם.
אלו רק מילים מפוזרות
שנושאות
צלקת.
שירה, היא מילים
היא צחוק שמחה ועצב
היא כל האותיות
ולא בכלל בעצם.
לראות מילים נשחקות עד דק
עד אפר, מאבדות את חומן.
מאבדות את עצמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה