יום שישי, 21 באוקטובר 2011

מילים יוסי ארדיטי
יִשָּׁאֲרוּ זִכְרוֹנוֹת קָשִׁים!
תְּחוּשַׁת הַבֶּטֶן לֹא תֵּעָלֵם.

אַךְ כָּל יוֹם חָדָשׁ,
יְכַסֶּה פִּסַּת אֲפֵלָה,
מִן הַשָּׁחֹר.

וְהַשָּׁחֹר!
יִפָּתַח לִצְבָעָיו,
וְכָל צֶבַע יִזְרַח,
כִּמְנִיפָה אֲרוּגָה, לִקְטָעִים ,
וְהַקֶּשֶׁת, לִצְבָעִים .

כִּי אָז !
יַעֲלוּ חַיַּי,
עַל מַסְלוּל אוֹהֵב.
וְהַזִּכְרוֹנוֹת,
יִשָּׁאֲרוּ לְהַרְאוֹת,
יָמִים אֲפֵלִים,
וזְרִיחוֹת קְטַנּוֹת.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה