מילים יוסי ארדיטי
אֲנִי בְּהֶלֶם תַּרְבּוּת,
לֹא, לֹא מֵהַיּוֹם,
וַאֲנִי לֹא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ,
כֵּן בְּעִנְיַן הַמִּגְדָּרִיּוֹת.
לֹא שֶׁאֲנִי לֹא הָלוּם ,בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים בַּחֶבְרָה,
הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַצִּיג פָּן אַחֵר ,
אֶת הַיֹּפִי שֶׁבַּמִּגְדָּרִי ,
וְאוּלַי הַצַּד הַיָּפֶה שֶׁבַּמִּגְדָּר.
צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הַמַּטְבֵּעַ, כְּדֵי לְהָבִין,
וְאוּלַי לְהִשָּׁאֵר בַּצַּד הָאַחֵר.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה