מילים יוסי ארדיטי

בַּמָּקוֹם בּוֹ עוֹלוֹת הָרוּחוֹת שָׁם אֲנִי גָּר!

קֶרֶן רְחוֹב בָּהּ הַדֶּרֶךְ מִסְתַּיֶּמֶת,
ומַתְחִילָה הָמַיְיַת גַּלִּים, יִלְלַת רוּחוֹת,
וְזַעֲקוֹת שֶׁבֶר אֶל הַצּוּקִים.
שָׁם עוֹלָה רוּחָם שֶׁל הָרוּחוֹת הַחַמּוֹת אֶל עָל,
וְשׁוֹרֶקֶת בֵּין הַבָּתִּים.

כֵּן שָׁם אֲנִי גָּר!

בַּמָּקוֹם בּוֹ נִגְמֶרֶת דֶּרֶךְ אַחַת, וּמַתְחִילָה אַחֶרֶת.

בַּמָּקוֹם בּוֹ הַחֹרֶף שׁוֹצֵף, קוֹצֵף, מַזִּיל דִּמְעָה,
ומוֹלִיד מִתּוֹכוֹ אֶת הָאָבִיב.
וְהָאָבִיב שֶׁמַּמְתִּין בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ לָרְגִיעָה,
מוֹצִיא מִתּוֹכוֹ, זֶרֶם שֶׁל פְּרִיחָה,
צִבְעוֹנִים וְשׁוֹכְנֵי דּוֹמֵם .

כֵּן, בַּמָּקוֹם הַיָּפֶה הַזֶּה, אֲנִי גָּר.

בַּמָּקוֹם בּוֹ נוֹשְׁקִים הַמִּזְרָח וְהַיָּם בִּנְשִׁימָה אַחַת,
וּמְנַהֲלִים מַחְזוֹרִיּוּת שֶׁל פַּעַם בַּטֶּבַע.

כֵּן, במקום הזה אני גר.