שלי כבויות

מילים יוסי ארדיטי


כאשר הפנית לי 

את הגב 

חשתי
את כל הכאבים כולם.
כבר לא היו עלבונות רק מבטים נוגים.
החיץ היה שכבת אוויר קרה שנשבה בתוכי
דקה כחוט השערה
כזו שצומחת שלוחת רסן
כמדבר רעב לעוד חול.
אך ברדת ליל
הכל שווה
ובכל מקום נוצצות העיניים.
כן,
שלי כבויות.