דונה גרציה לבית בנבנישתי ( שושלת משפחתי ) אשת חייל ,הציונית הראשונה שלחמה כלביאה .
דונה גרציה נולדה למשפחת אנוסים שחיה בעיר ליסבון שבפורטוגל. בגיל צעיר, בהיותה בת שמונה עשרה, נישאה דונה גרציה לפרנציסקו מנדס לבית בנבנישתי , בנקאי מאנוסי פורטוגל – תחילה בסתר, בטקס נישואין יהודי, ואחר כך בטקס רב משתתפים שהתקיים בכנסייה. שמונה שנים לאחר נישואיהם מת בעלה, ודונה גרציה נותרה אלמנה צעירה.
בינתיים גם הורע מצבם של יהודי ליסבון, ודונה גרציה, יחד עם בתה היחידה, ריינה, עברה לאנטוורפן שבבלגיה, ושם הצטרפה לעסקי הבנקאות של משפחת בעלה. באנטוורפן פעלה למען האנוסים ועזרה בהברחתם, עד שנאלצה לברוח מן העיר בגלל מוצאה היהודי. בשנת 1545 הגיעה דונה גרציה לוונציה שבאיטליה – אך גם של לא מצאה מנוח לאורך זמן: מוצאה היהודי נתגלה והיא נאסרה. לאחר שחרורה מן הכלא עברה דונה גרציה לעיר פֶרָרָה באיטליה, שם הצטרפה לקהילה היהודית ושם גם החליטה להפסיק את חייה הכפולים כאנוסה ולחזור ליהדות בגלוי. בפררה המשיכה בפעילותה המסחרית הענפה וגם בעזרה לאנוסים, היא גם הדפיסה את התנ"ך בעברית מהדורה שנקראה מהדורת פררה.
בשנת 1553 עברה דונה גרציה לקושטא (=קונסנטינופול, איסטנבול), ושם חיתנה את בתה, ריינה, עם אחיינה, שחזר גם הוא ליהדות וקיבל את השם דון יוסף הנשיא.
דון יוסף שימש תקופה כמושל קפריסין.
מקושטא ניהלה דונה גרציה את עסקי היבוא שלה, ועשתה רבות למען קהילות היהודים גם בתחום העזרה לנזקקים וגם בתחום החינוך היהודי.
דונה גרציה נרתמה לסייע למגורשי ספרד ופורטוגל שביקשו לעלות ארצה; היא הצליחה לקבל זיכיון מן הסולטאן הטורקי, סולימאן המפואר ששלט אז בארץ לבנות את הערים טבריה, צפת, עזה, וירושלים.
היא אכן בנתה ויישבה בערים אלו יהודים רבים מעולי ספרד ופורטוגל, בנתה בתי כנסיות והקימה ישיבות.
את הכל עשתה מכספה הפרטי.
חתנה (ואחיינה), דון יוסף נשיא, הצטרף לפעילותה למען שיקום טבריה, ואכן פעילות זו זכורה ומונצחת יותר מבשאר המקומות, אלא שצריך לזכור ולהנציח גם את
פעילותה המבורכת בערים המוזכרות לעיל.
יש אומרים כי דונה גרציה הייתה האישה המפורסמת והחשובה ביותר בהיסטוריה היהודית של ימי הביניים. אשיות מיוחדת באהבת ישראל ותורת ישראל, עשויה ללא חת נחושה ונמרצת .
דונה גרציה נולדה למשפחת אנוסים שחיה בעיר ליסבון שבפורטוגל. בגיל צעיר, בהיותה בת שמונה עשרה, נישאה דונה גרציה לפרנציסקו מנדס לבית בנבנישתי , בנקאי מאנוסי פורטוגל – תחילה בסתר, בטקס נישואין יהודי, ואחר כך בטקס רב משתתפים שהתקיים בכנסייה. שמונה שנים לאחר נישואיהם מת בעלה, ודונה גרציה נותרה אלמנה צעירה.
בינתיים גם הורע מצבם של יהודי ליסבון, ודונה גרציה, יחד עם בתה היחידה, ריינה, עברה לאנטוורפן שבבלגיה, ושם הצטרפה לעסקי הבנקאות של משפחת בעלה. באנטוורפן פעלה למען האנוסים ועזרה בהברחתם, עד שנאלצה לברוח מן העיר בגלל מוצאה היהודי. בשנת 1545 הגיעה דונה גרציה לוונציה שבאיטליה – אך גם של לא מצאה מנוח לאורך זמן: מוצאה היהודי נתגלה והיא נאסרה. לאחר שחרורה מן הכלא עברה דונה גרציה לעיר פֶרָרָה באיטליה, שם הצטרפה לקהילה היהודית ושם גם החליטה להפסיק את חייה הכפולים כאנוסה ולחזור ליהדות בגלוי. בפררה המשיכה בפעילותה המסחרית הענפה וגם בעזרה לאנוסים, היא גם הדפיסה את התנ"ך בעברית מהדורה שנקראה מהדורת פררה.
בשנת 1553 עברה דונה גרציה לקושטא (=קונסנטינופול, איסטנבול), ושם חיתנה את בתה, ריינה, עם אחיינה, שחזר גם הוא ליהדות וקיבל את השם דון יוסף הנשיא.
דון יוסף שימש תקופה כמושל קפריסין.
מקושטא ניהלה דונה גרציה את עסקי היבוא שלה, ועשתה רבות למען קהילות היהודים גם בתחום העזרה לנזקקים וגם בתחום החינוך היהודי.
דונה גרציה נרתמה לסייע למגורשי ספרד ופורטוגל שביקשו לעלות ארצה; היא הצליחה לקבל זיכיון מן הסולטאן הטורקי, סולימאן המפואר ששלט אז בארץ לבנות את הערים טבריה, צפת, עזה, וירושלים.
היא אכן בנתה ויישבה בערים אלו יהודים רבים מעולי ספרד ופורטוגל, בנתה בתי כנסיות והקימה ישיבות.
את הכל עשתה מכספה הפרטי.
חתנה (ואחיינה), דון יוסף נשיא, הצטרף לפעילותה למען שיקום טבריה, ואכן פעילות זו זכורה ומונצחת יותר מבשאר המקומות, אלא שצריך לזכור ולהנציח גם את
פעילותה המבורכת בערים המוזכרות לעיל.
יש אומרים כי דונה גרציה הייתה האישה המפורסמת והחשובה ביותר בהיסטוריה היהודית של ימי הביניים. אשיות מיוחדת באהבת ישראל ותורת ישראל, עשויה ללא חת נחושה ונמרצת .
