גם הקברן נקבר, ולא מעודף זמן.

מילים יוסי ארדיטי

גַּם הַקַּבְרָן, נִקְבַּר!

הַזְּמַן הוּא לֹא פַסְחַן,
לֹא שׁוֹכֵחַ וְלֹא נוֹקֵם,
אַךְ דַּיְקָן אֲמִתִּי.

אָנוּ בְּשִׁנָּיו כַּחֲטִיף,
כְּמוֹ שֶׁמֶן לַמְּדוּרָה.

הַזְּמַן! הוּא מִזְּמַן, וְלִזְמַן בִּלְתִּי מֻגְבָּל.
וְאֵין בְּתוֹדַעְתּוֹ אַחֲרִית הַיָּמִים.

אֵינוֹ מְמַהֵר, וְגַם אֵינוֹ זוֹחֵל,
סוֹפֵר אֶת שְנִיְּיוֹתַּיו אַחַת לְאַחַת,
וּבְבוֹא הַזְּמַן, הוּא גּוֹבֶה אֶת כָּל הַזְּמַנִּיִּים!
וְאֵין יוֹתֵר קָבוּעַ מֵהַזְּמַנִּי.