השאלה היהודית בספרות: הפילוסוף הגרמני ברונו באואר, מתלמידיו של הגל, פרסם מסה בשם זה ב-1843, בה טען כי היהודים יזכו לחרות (אמנציפציה) רק אם יזנחו את מנהגי הדת היהודית, שכן החרות אפשרית רק במדינה חילונית. באואר האמין כי במדינה חילונית לא ניתן לקיים זהות דתית, וכי הדת אינה מתיישבת עם זכויות האדם.
מי שהשיב לבאואר היה קרל מרקס. בחיבורו לשאלת היהודים טען מרקס שלא הדת היהודית היא שמונעת את טמיעת היהודים, אלא אופי העיסוקים שאיפיינו את החברה היהודית כתוצאה מנישולם מקרקעותיהם לאורך ההיסטוריה. לטענתו, אין צורך שהמדינה תוציא באופן אקטיבי את הדת מהחוק, אלא שהתהליך הדטרמיניסטי של ביטול המעמדות וניתוק זהות האדם מרכושו, יבטל גם את הזהות הדתית, ואז תבוא השאלה היהודית על פתרונה.
הכלכלן ורנר זומבארט, אשר חיבר ספר על הקשר בין היהודים לקפיטליזם, התייחס בין השאר ליהודי החצר, ששירתו את שליטי המדינות שבהן פעלו, כדוגמה ראויה לאינטגרציה של יהודים.
וזה היה אז. והיום כישראלי להשתלב לְהִטָּמְעַ כבחירה אישית
על פי איזה מדדים תשקול זאת?
המקום הנוח על פי מדדי התפישה האידאולוגית - איש לנטיותיו,
המקום להקרא בית.
מי שהשיב לבאואר היה קרל מרקס. בחיבורו לשאלת היהודים טען מרקס שלא הדת היהודית היא שמונעת את טמיעת היהודים, אלא אופי העיסוקים שאיפיינו את החברה היהודית כתוצאה מנישולם מקרקעותיהם לאורך ההיסטוריה. לטענתו, אין צורך שהמדינה תוציא באופן אקטיבי את הדת מהחוק, אלא שהתהליך הדטרמיניסטי של ביטול המעמדות וניתוק זהות האדם מרכושו, יבטל גם את הזהות הדתית, ואז תבוא השאלה היהודית על פתרונה.
הכלכלן ורנר זומבארט, אשר חיבר ספר על הקשר בין היהודים לקפיטליזם, התייחס בין השאר ליהודי החצר, ששירתו את שליטי המדינות שבהן פעלו, כדוגמה ראויה לאינטגרציה של יהודים.
וזה היה אז. והיום כישראלי להשתלב לְהִטָּמְעַ כבחירה אישית
על פי איזה מדדים תשקול זאת?
המקום הנוח על פי מדדי התפישה האידאולוגית - איש לנטיותיו,
המקום להקרא בית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה