לאין קץ

יוסי ארדיטי

ראיתי  בעיניה את זמנה,

ודמותה כבית לא מאוכלס

אין עולה בו גם יורד

מלבד חורים בזיכרון.

והיא משתרכת בין אותם רגעים של 

דממה חייה, לאין קץ.

ראיתי את חייה, הם חיי!