מילים יוסי ארדיטי
רָצִיתִי לְעַרְטֵל אֶת פָּנֶיהָ
לְהָסִיר הַמַּסֵּכָה
לִצְבֹּט אֶת הַלֵּב
לְהַזְרִים דָּם לִקְצוֹת הָעֲצַבִּים
אַךְ הַשְּׁכָבוֹת
מָנְעוּ מִמֶּנִּי מַגָּע.
וְהִיא הָיְתָה כְּבָצָל מַדְמִיעַ
וְתַבְלִין חַיַּי.
רָצִיתִי לְעַרְטֵל אֶת פָּנֶיהָ
לְהָסִיר הַמַּסֵּכָה
לִצְבֹּט אֶת הַלֵּב
לְהַזְרִים דָּם לִקְצוֹת הָעֲצַבִּים
אַךְ הַשְּׁכָבוֹת
מָנְעוּ מִמֶּנִּי מַגָּע.
וְהִיא הָיְתָה כְּבָצָל מַדְמִיעַ
וְתַבְלִין חַיַּי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה