בצעדים קטנים

מילים יוסי ארדיטי
אַתְּ הִיא שֶׁהוֹלֶכֶת, בִּצְעָדִים קְטַנִּים
וְיוֹדַעַת שֶׁהַזְּמַן לֹא יַסְפִּיק, וּמַמְשִׁיכָה  לָלֶכֶת.
אַתְּ הִיא שֶׁהוֹלֶכֶת, וְיוֹדַעַת שֶׁהַזְּמַן לֹא חָשׁוּב
וּמַה שֶּׁתַּסְפִּיקִי הָיָה כְּדַאי.
אַתְּ הִיא שֶׁמַּדְבִּיקָה אֶת הַזְּמַן לִמְקוֹמוֹ
וּמַבִּיטָה אֶל מֵעֵבֶר.
שֵׁם הַמַּחְשָׁבוֹת רוֹקְמוֹת
אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי
לְאֶפְשָׁרִי.
וַאֲנִי לְךָ תְּפִלָּה, אֱלֹהֵי הָרוּחַ,
שנְפַחְתָּהּ בִּי נִשְׁמָתִי
אַל תַּעֲשֶׂה בָּהּ קָלוֹן,
רַק מְנוּחָה אֶפְשָׁרִית.