מילים יוסי ארדיטי
הִיא לָקְחָה אֶת צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ כֹּה קָרוֹב אֶל הַלֵּב, כָּךְ דִּבְּרָה שִׁירָה,
כָּךְ חָלְמָה.
כָּךְ רָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ בְּעֵינֵי אֲחֵרִים,
נוֹגַעַת בַּצֶּבַע וּבְעֶדְנָה.
צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ מִלָּה, הִיא צְבִיטָה.
הִיא לָקְחָה אֶת צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ כֹּה קָרוֹב אֶל הַלֵּב, כָּךְ דִּבְּרָה שִׁירָה,
כָּךְ חָלְמָה.
כָּךְ רָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ בְּעֵינֵי אֲחֵרִים,
נוֹגַעַת בַּצֶּבַע וּבְעֶדְנָה.
צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ מִלָּה, הִיא צְבִיטָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה