שלולית שמחה

מילים יוסי ארדיטי
הָיִיתִי שׂוֹרֵד אֶת הַטִּפּוֹת הַנִּתָּזוֹת
מִשְּׁלוּלִית שְׂמֵחָה
וְגַם הָעֶצֶב שֶׁלִּי הָיָה מִתְבַּהֵר.
הַחֹרֶף אֵינוֹ תֵּרוּץ
לֹא לָרוּץ
אֶל תּוֹךְ שְׁלוּלִית.

וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ יְמֵי שָׁרָב
נִזְכֹּר
אֶת אוֹתָם יָמִים רְטֻבִּים וְקָרִים
בִּלְתִּי נִשְׁכָּחִים.
וּכְשֶׁיַּעֲבֹר הַזְּמַן
נִשְׁכַּח וְנֶחְוֶה
נִזְכֹּר.
אָכֵן הָיוּ יָמִים.