מילים יוסי ארדיטי
הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְנַקּוֹת זִכְרוֹנוֹת רְגָשׁוֹת
מִלִּים וּמַעֲשִׂים,
לְטַהֵר אֶת הָאֲוִיר מִמַּחְשָׁבוֹת.
אָז כָּל פַּעַם הָיִיתִי מִישֶׁהוּ אַחֵר
וְלֹא אֲנִי.
אַךְ בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה זֶה כֹּה מַפְחִיד
וַאֲנִי נִשְׁאָר עִם אוֹתָהּ הַחֲבִילָה
כָּל יָמַי הַיָּפִים.
הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְנַקּוֹת זִכְרוֹנוֹת רְגָשׁוֹת
מִלִּים וּמַעֲשִׂים,
לְטַהֵר אֶת הָאֲוִיר מִמַּחְשָׁבוֹת.
אָז כָּל פַּעַם הָיִיתִי מִישֶׁהוּ אַחֵר
וְלֹא אֲנִי.
אַךְ בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה זֶה כֹּה מַפְחִיד
וַאֲנִי נִשְׁאָר עִם אוֹתָהּ הַחֲבִילָה
כָּל יָמַי הַיָּפִים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה