מילים יוסי ארדיטי
כָּל כָּךְ
רָצִיתִי לְחַמֵּם לָךְ אֶת הַלֵּב
וְאַתְּ הִסְתַּכַּלְתְּ עָלַי
כְּמוֹ עַל פֶּלֶאפוֹן מֵהַדּוֹר הַיָּשָׁן
הִנְחַתְּ אוֹתִי כְּמַעֲצוֹר לַדֶּלֶת.
וְהַזְּרִיחָה הָיְתָה לִי כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת.
כָּל כָּךְ
רָצִיתִי לְחַמֵּם לָךְ אֶת הַלֵּב
וְאַתְּ הִסְתַּכַּלְתְּ עָלַי
כְּמוֹ עַל פֶּלֶאפוֹן מֵהַדּוֹר הַיָּשָׁן
הִנְחַתְּ אוֹתִי כְּמַעֲצוֹר לַדֶּלֶת.
וְהַזְּרִיחָה הָיְתָה לִי כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה