מילים יוסי ארדיטי
חֲרוּזִים שֶׁל זְמַן טְבוּלִים בִּנְשִׁיקָה מַקְדִּימָה!
לֹא הוֹלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם, שֶׁאֵינִי רוֹצָה בּוֹ,
וּבוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצָה , מַקְדִּים אֶת יוֹמִי,
וּבְעִקָּר מִדִּיר שֵׁנָה מֵעֵינַי, בְּלֵילוֹתַי הַקָּרִים!
לֹא חוֹשֶׂפֶת אֶת נִשְׁמָתִי,
גּוּפֵי הֶעָרוּם, מְשַׁמֵּשׁ כִּרְאָיָה לִהְיוֹתִי פֹּה,
וְאֶת שֶׁיֵּשׁ לֹא אַסְתִּיר.
אֶתֵּן לַזְּמַן לָגַעַת,
בְּיָד קָרָה, בְיָד חַמָּה,
וּבְעִקַּר אַחַיִיַה אֶת חַיַּי.
כִּי לֹא הוֹלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם,
שֶׁאַרְגִּישׁ עֲרוּמָה בְּמַעֲרֻמַּי!
חֲרוּזִים שֶׁל זְמַן טְבוּלִים בִּנְשִׁיקָה מַקְדִּימָה!
לֹא הוֹלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם, שֶׁאֵינִי רוֹצָה בּוֹ,
וּבוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצָה , מַקְדִּים אֶת יוֹמִי,
וּבְעִקָּר מִדִּיר שֵׁנָה מֵעֵינַי, בְּלֵילוֹתַי הַקָּרִים!
לֹא חוֹשֶׂפֶת אֶת נִשְׁמָתִי,
גּוּפֵי הֶעָרוּם, מְשַׁמֵּשׁ כִּרְאָיָה לִהְיוֹתִי פֹּה,
וְאֶת שֶׁיֵּשׁ לֹא אַסְתִּיר.
אֶתֵּן לַזְּמַן לָגַעַת,
בְּיָד קָרָה, בְיָד חַמָּה,
וּבְעִקַּר אַחַיִיַה אֶת חַיַּי.
כִּי לֹא הוֹלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם,
שֶׁאַרְגִּישׁ עֲרוּמָה בְּמַעֲרֻמַּי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה