יום שבת, 31 בדצמבר 2011
איני יכול לחרוץ לשון
מילים יוסי ארדיטי
אֵינִי יָכוֹל לַחְרֹץ לָשׁוֹן,
וְלִבְלֹעַ אֶת הָרֹק, זה קָשֶׁה.
עַל כֵּן אֲחַפֵּשׂ לִי, מוּסִיקָה אַחֶרֶת!
אֵינִי יָכוֹל לָשֶׁבֶת עַל הַמְּדוֹכָה,
כִּי הִיא לֹא מְרֻפֶּדֶת,
אֵרֵד לִי אֶל הָעָם בְּצִיּוֹן .
קָשֶׁה לִי עַל רֶגֶל אַחַת לַעֲמֹד,
וְלוֹמַר אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבַּעַל -פֹּה.
אֶסְתַּפֵּק בְּלִרְאוֹת אֶת הַחַיִּים עוֹבְרִים,
כַּאֲשֶׁר אֲנִי מוֹשֵׁךְ בַּמּוֹשְׁכוֹת.
The song was inspired by a painting of: eduardo argüelles
אֵינִי יָכוֹל לַחְרֹץ לָשׁוֹן,
וְלִבְלֹעַ אֶת הָרֹק, זה קָשֶׁה.
עַל כֵּן אֲחַפֵּשׂ לִי, מוּסִיקָה אַחֶרֶת!
אֵינִי יָכוֹל לָשֶׁבֶת עַל הַמְּדוֹכָה,
כִּי הִיא לֹא מְרֻפֶּדֶת,
אֵרֵד לִי אֶל הָעָם בְּצִיּוֹן .
קָשֶׁה לִי עַל רֶגֶל אַחַת לַעֲמֹד,
וְלוֹמַר אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבַּעַל -פֹּה.
אֶסְתַּפֵּק בְּלִרְאוֹת אֶת הַחַיִּים עוֹבְרִים,
כַּאֲשֶׁר אֲנִי מוֹשֵׁךְ בַּמּוֹשְׁכוֹת.
The song was inspired by a painting of: eduardo argüelles
The song was inspired by a painting of
The song was inspired by a painting of
יום שישי, 30 בדצמבר 2011
תָּפְרוּ לִי אֶת בֵּית חֲלוֹמוֹתַי,
מילים יוסי ארדיטי
תָּפְרוּ לִי אֶת בֵּית חֲלוֹמוֹתַי,
אַךְ הִגִּיעַ הַזְּמַן לָצֵאת לַמֶּרְחָבִים,
צְעָדַי קְטַנִּים וּמְהֻסָּסִים ,
אַךְ רוּחִי מְשַׁנֶּסֶת אֶת מָתְנַי,
לֹא נָתַתִּי דַּעַת עַד בּוֹאִי הֲלוֹם ,
וְאַתֶּם חֲבֵרִים מְגִנִּים וּמְגוֹנְנִים,
וְחֶבְרַתְכֶם, אֵיךְ אוֹמְרִים בִּשְׂפָתִי הַתַּרְנְגוֹלִית, קוּקוּרִיקוּ!
תָּפְרוּ לִי אֶת בֵּית חֲלוֹמוֹתַי,
אַךְ הִגִּיעַ הַזְּמַן לָצֵאת לַמֶּרְחָבִים,
צְעָדַי קְטַנִּים וּמְהֻסָּסִים ,
אַךְ רוּחִי מְשַׁנֶּסֶת אֶת מָתְנַי,
לֹא נָתַתִּי דַּעַת עַד בּוֹאִי הֲלוֹם ,
וְאַתֶּם חֲבֵרִים מְגִנִּים וּמְגוֹנְנִים,
וְחֶבְרַתְכֶם, אֵיךְ אוֹמְרִים בִּשְׂפָתִי הַתַּרְנְגוֹלִית, קוּקוּרִיקוּ!
יום חמישי, 29 בדצמבר 2011
חַלּוֹנוֹת אֶל הַיָּם, חַלּוֹנוֹת שֶׁל חֲלוֹם, חַלּוֹנוֹת שֶׁל הִזְדַּמְּנֻיּוֹת.
מילים יוסי ארדיטי
חַלּוֹנוֹת אֶל הַיָּם, חַלּוֹנוֹת שֶׁל חֲלוֹם, חַלּוֹנוֹת שֶׁל הִזְדַּמְּנֻיּוֹת.
חַלּוֹנוֹת הֵם פְּתָחִים, חֲרִיצִים, וְאַף סְדָקִים.
חַלּוֹנוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ בִּפְנִים, וְהַחוּץ גַּם.
מִזּוּג וְהַרְחָבָה , בָּהּ בָּעֵת.
חַלּוֹנוֹת הֵם חֶלְקָה עִם מִרְפֶּסֶת שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת,
שְׁקִיפוּת שֶׁל אֹפֶק עִם הִשְׁתַּנּוּת מִקְרִית אוֹ שֶׁלֹּא,
וְאָנוּ חֵלֶק מִמֶּנָּה.
חַלּוֹן אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן,
חַלּוֹן עֲלֵי נֶפֶשׁ,
חַלּוֹן שֶׁמַּרְאֶה וְנִרְאֶה אִם רַק נִפְתַּח עֵינַיִם!
חַלּוֹנוֹת הֵם פְּתָחִים, חֲרִיצִים, וְאַף סְדָקִים.
חַלּוֹנוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ בִּפְנִים, וְהַחוּץ גַּם.
מִזּוּג וְהַרְחָבָה , בָּהּ בָּעֵת.
חַלּוֹנוֹת הֵם חֶלְקָה עִם מִרְפֶּסֶת שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת,
שְׁקִיפוּת שֶׁל אֹפֶק עִם הִשְׁתַּנּוּת מִקְרִית אוֹ שֶׁלֹּא,
וְאָנוּ חֵלֶק מִמֶּנָּה.
חַלּוֹן אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן,
חַלּוֹן עֲלֵי נֶפֶשׁ,
חַלּוֹן שֶׁמַּרְאֶה וְנִרְאֶה אִם רַק נִפְתַּח עֵינַיִם!
בָּאָה מֵהָאוֹר, וְקוֹרֶנֶת יוֹתֵר מִשֶּׁמֶשׁ ,
מילים יוסי ארדיטי
בָּאָה מֵהָאוֹר, וְקוֹרֶנֶת יוֹתֵר מִשֶּׁמֶשׁ ,
אָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁהִיא שֶׁמֶשׁ הָעַמִּים,
וְאֵין מָקוֹם בִּלְעָדֶיהָ.
מַמְצִיאָה אֶת עַצְמָהּ מְחַדֵּשׁ, חֲדָשׁוֹת לבְּקָרִים.
מַה שֶּׁהִיא נוֹתֶנֶת אָנוּ לוֹקְחִים.
וַחֲסָדֶיהָ הֵם חַסְדֵי שָׁמַיִם!
לְךָ תֵּדַע מַה יָּלַד יוֹם.
רוצה לתקן עוול, הציור של האומן: Michal Malm, "Brilliant
אָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁהִיא שֶׁמֶשׁ הָעַמִּים,
וְאֵין מָקוֹם בִּלְעָדֶיהָ.
מַמְצִיאָה אֶת עַצְמָהּ מְחַדֵּשׁ, חֲדָשׁוֹת לבְּקָרִים.
מַה שֶּׁהִיא נוֹתֶנֶת אָנוּ לוֹקְחִים.
וַחֲסָדֶיהָ הֵם חַסְדֵי שָׁמַיִם!
לְךָ תֵּדַע מַה יָּלַד יוֹם.
רוצה לתקן עוול, הציור של האומן: Michal Malm, "Brilliant
אֵין אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי, יוֹשֵׁב בְּכֶפֶל מֶרְחָק,
מילים יוסי ארדיטי
אֵין אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי, יוֹשֵׁב בְּכֶפֶל מֶרְחָק,
אֵין אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי, יוֹשֵׁב בְּכֶפֶל מֶרְחָק,
אִם לֹא דֶּרֶךְ מַרְאָה.
אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהַבְחִין בַּפְּרָטִים, שֶׁהֵם כֹּה אֲנִי בְּאַרְבַּע עֵינַיִם,
אוֹהֵב שׂוֹנֵא, וְהַמְּצִיאוּת לֹא מְדֻמָּה, גַּם אִם בְּחֶלְקָה רוֹפֶסֶת.
יֵשׁ יָמִים שֶׁאֲנִי כֹּה שְׂטָנִי, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַמְּצִיאוּת לֹא תַּסְתִּיר,
וּבְתֹם הַיּוֹם מִתְכַּרְבֵּל לְתֻכי , וְאֵין זֶה נֶעֱלַם!
מִסְתַּכְּלִים עָלַי,
מילים יוסי ארדיטי
מוקדש לחברה שלי תמר שמעבר לים הגדול!
מִסְתַּכְּלִים עָלַי,
וְאֵינִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי,
רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ כְּכָל הָאֶפְשָׁר,
אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ, עַד כַּמָּה נִתַּן,
אוֹמְרִים לִי הַחַיִּים לְפָנַי,
וַאֲנִי אוֹמֵר, לֹא נוֹגֵעַ בִּי!
וּבְכָל זֹאת זוֹרֵק מַבָּט שֶׁל סַקְרָן,
וְהַחַיִּים חוֹלְפִים.
מִסְתַּכְּלִים עָלַי,
וְאֵינִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי,
רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ כְּכָל הָאֶפְשָׁר,
אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ, עַד כַּמָּה נִתַּן,
אוֹמְרִים לִי הַחַיִּים לְפָנַי,
וַאֲנִי אוֹמֵר, לֹא נוֹגֵעַ בִּי!
וּבְכָל זֹאת זוֹרֵק מַבָּט שֶׁל סַקְרָן,
וְהַחַיִּים חוֹלְפִים.
יום רביעי, 28 בדצמבר 2011
יום שבת, 24 בדצמבר 2011
יום שישי, 23 בדצמבר 2011
בלוג ציורים של ילדים
יום חמישי, 22 בדצמבר 2011
בלוג ציור של דמויות בטיבט
בלוג ציור של דמויות בטיבט
גַּם הַבָּטֵל בְּשִׁשִּׁים,

גַּם הַבָּטֵל בְּשִׁשִּׁים,
אֵינוֹ בָּטֵל.
וְעֶצֶם נוֹכְחוּתוֹ,
מַקְדִּישָׁה אֶת קִיּוּמוֹ.
הציור של: Donna donghong zhang
יום רביעי, 21 בדצמבר 2011
האישה של חיי
הָאִשָּׁה שֶׁל חַיַּי!
חַיָּב לְעַצְמִי,
אֶת רִקּוּד הַחַיִּים,
לִפְנֵי שֶׁהַזְּמַן יַחְלֹף,
כִּי בָּא מוֹעֵד!
מִילְיוֹן שְׁנוֹת אוֹר לֹא יְכַבּוּ אַתְּ הָאַהֲבָה!
אֹמַר רק ,
אַתְּ הָאוֹר, וְהָעוֹר, שֶׁמֵּאִיר וּמְכַסֶּה אַתְּ רוּחִי,
אַתְּ הָרוּחַ בְּמִפְרָשַׂי ,
אַתְּ הַדֶּרֶךְ וְהַנָּתִיב בָּהּ זוֹרְמִים חַיַּי,
אַתְּ הָאָדָם, הָאִשָּׁה, וְהָאֹשֶׁר בְּחַיַּי!
לֹא סוֹגֵד וְלֹא מַעֲרִיץ, אַךְ בְּהֶחְלֵט אוֹהֵב,
מַעֲרִיךְ, וּמוֹקִיר אֶת הֱיוֹתֵךְ לְצִדִּי, וְאֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי לְצִדֵּךְ .
מִי יִתֵּן וְאוֹר הַחַיִּים יָגַע בִּצְעָדַיִךְ, וְתַמְשִׁיכִי לְהָאִיר אֶת חַיַּי,
אֶת יְלָדַיִךְ מִשְׁפַּחְתֵּךְ וַחֲבֵרַיִךְ,
אוֹהֲבֵךְ לְנַצֵּחַ.
יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ! ומַזָּל טוֹב.
חַיָּב לְעַצְמִי,
אֶת רִקּוּד הַחַיִּים,
לִפְנֵי שֶׁהַזְּמַן יַחְלֹף,
כִּי בָּא מוֹעֵד!
מִילְיוֹן שְׁנוֹת אוֹר לֹא יְכַבּוּ אַתְּ הָאַהֲבָה!
אֹמַר רק ,
אַתְּ הָאוֹר, וְהָעוֹר, שֶׁמֵּאִיר וּמְכַסֶּה אַתְּ רוּחִי,
אַתְּ הָרוּחַ בְּמִפְרָשַׂי ,
אַתְּ הַדֶּרֶךְ וְהַנָּתִיב בָּהּ זוֹרְמִים חַיַּי,
אַתְּ הָאָדָם, הָאִשָּׁה, וְהָאֹשֶׁר בְּחַיַּי!
לֹא סוֹגֵד וְלֹא מַעֲרִיץ, אַךְ בְּהֶחְלֵט אוֹהֵב,
מַעֲרִיךְ, וּמוֹקִיר אֶת הֱיוֹתֵךְ לְצִדִּי, וְאֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי לְצִדֵּךְ .
מִי יִתֵּן וְאוֹר הַחַיִּים יָגַע בִּצְעָדַיִךְ, וְתַמְשִׁיכִי לְהָאִיר אֶת חַיַּי,
אֶת יְלָדַיִךְ מִשְׁפַּחְתֵּךְ וַחֲבֵרַיִךְ,
אוֹהֲבֵךְ לְנַצֵּחַ.
יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ! ומַזָּל טוֹב.
אֶרְאֶה עִשְׂבֵי עֶצֶב וּפִרְחֵי יֹפִי, קְמֵלִים עַל חֶלְקָתִי,
יום שלישי, 20 בדצמבר 2011
זָרַקְתִּי גַּרְגִּירֵי זִכָּרוֹן, שֶׁיַּצְמִיחוּ סִפּוּר לִהְיוֹת,
מילים יוסי ארדיטי
זָרַקְתִּי גַּרְגִּירֵי זִכָּרוֹן, שֶׁיַּצְמִיחוּ סִפּוּר לִהְיוֹת,
כָּל שֶׁיָּכֹלְתִּי לַחְלֹם.
מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּצְעִיד אוֹתִי אֶל הַמָּחָר.
דְּבָרִים שֶׁבְּהֶכְרֵחַ אֶזְדַּקֵּק לָהֶם, כְּאַבְנֵי דֶּרֶךְ וְכִגְשָׁרִים,
לְמִי שֶׁאֲנִי עָתִיד לִהְיוֹת.
לֹא אֵדַע זֹאת מִבְּעוֹד מוֹעֵד, כִּי דְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים.
אֲנִי רַק יוֹדֵעַ זֹאת, שֶׁיֵּשׁ לִי חֲלוֹמוֹת מִשֶּׁלִּי,
וְאֵינִי בָּטוּחַ שֶׁאוּכַל לְקַבֵּל אוֹתָם.
כָּל שֶׁיָּכֹלְתִּי לַחְלֹם.
מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּצְעִיד אוֹתִי אֶל הַמָּחָר.
דְּבָרִים שֶׁבְּהֶכְרֵחַ אֶזְדַּקֵּק לָהֶם, כְּאַבְנֵי דֶּרֶךְ וְכִגְשָׁרִים,
לְמִי שֶׁאֲנִי עָתִיד לִהְיוֹת.
לֹא אֵדַע זֹאת מִבְּעוֹד מוֹעֵד, כִּי דְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים.
אֲנִי רַק יוֹדֵעַ זֹאת, שֶׁיֵּשׁ לִי חֲלוֹמוֹת מִשֶּׁלִּי,
וְאֵינִי בָּטוּחַ שֶׁאוּכַל לְקַבֵּל אוֹתָם.
רָאִיתִי אוֹתָהּ , כּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת, צְרוּפָה.
מילים יוסי ארדיטי
רָאִיתִי אוֹתָהּ , כּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת, צְרוּפָה.
רָאִיתִי אוֹתָהּ , כּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת, צְרוּפָה.
אֵיתָנֵי הַטֶּבַע הֵם שְׁלִיחֶיהָ, שׁוֹאֶפֶת לְמִנְיַן הַיָּמִים,
וּבַלֵּילוֹת לְהַדְלִיק כּוֹכָבִים.
כָּל צַעַד שֶׁלָּהּ מְקַדֵּם אוֹתָהּ לְמַטְּרָתָהּ,
וּבִי מַחְסִירָה פְּעִימָה, וְחָלָל שֶׁמִּתְרוֹקֵן בְּלֶכְתָּהּ.
תָּמִיד יֵשׁ מִי שֶׁעָצוּב לוֹ.
יום שני, 19 בדצמבר 2011
מילים יוסי ארדיטי
יוֹשֵׁב עָנָן עַל גַּב הָהָר, מְמָאֵן לָרֶדֶת,
עָנָן צָעִיר שֶׁלֹּא הֶחְלִיט, עִם אֵיזֶה יֶלֶד לָלֶכֶת.
חָשַׁב לוֹ הֶעָנָן , שֶׁהוּא בָּלוֹן לָבָן,
לֹא אָזוּק בסֶּרֶט.
מְרַחֵף ליַד חַלּוֹן עִם מָסָךְ וִילוֹן,
נוֹגֵעַ בַּקִּיר שֶׁאֵינוֹ עָבִיר,
אַךְ אֵינוֹ מְמַהֵר לָלֶכֶת.
הֶעָנָן קָטָן לָבָן, וְרַךְ בַּזְּמַן,
רוֹצֶה לְהִשְׁתּוֹבֵב קְצָת, עִם יֶלֶד.
הִנֵּה הַיּוֹם מֵאִיר וּכְבָר לֹא קָרִיר,
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ קֻפַּחְתָּ,
הֶעָנָן מַזִּיל דִּמְעָה, כִּי אֵין יֶלֶד בַּסְּבִיבָה,
וּלְשַׂחֵק אִי אֶפְשָׁר,
הַדִּמְעָה שֶׁהוֹפֶכֶת אַט אַט שְׁלוּלִית, לְפָתְחוֹ שֶׁל בַּיִת.
אַךְ הִנֵּה יֶלֶד בָּא,
מִשְׁתַּכְשֵׁךְ בַּמַּיִם, אֶל מוּל שָׁמַיִם,
בֶּעָנָן שֶׁהָיָה לָבָן, וְהָפַךְ לְגֶשֶׁם .
מעשה בענן צעיר, שרצה לשחק עם ילד קטן.
יוֹשֵׁב עָנָן עַל גַּב הָהָר, מְמָאֵן לָרֶדֶת,
עָנָן צָעִיר שֶׁלֹּא הֶחְלִיט, עִם אֵיזֶה יֶלֶד לָלֶכֶת.
חָשַׁב לוֹ הֶעָנָן , שֶׁהוּא בָּלוֹן לָבָן,
לֹא אָזוּק בסֶּרֶט.
מְרַחֵף ליַד חַלּוֹן עִם מָסָךְ וִילוֹן,
נוֹגֵעַ בַּקִּיר שֶׁאֵינוֹ עָבִיר,
אַךְ אֵינוֹ מְמַהֵר לָלֶכֶת.
הֶעָנָן קָטָן לָבָן, וְרַךְ בַּזְּמַן,
רוֹצֶה לְהִשְׁתּוֹבֵב קְצָת, עִם יֶלֶד.
הִנֵּה הַיּוֹם מֵאִיר וּכְבָר לֹא קָרִיר,
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ קֻפַּחְתָּ,
הֶעָנָן מַזִּיל דִּמְעָה, כִּי אֵין יֶלֶד בַּסְּבִיבָה,
וּלְשַׂחֵק אִי אֶפְשָׁר,
הַדִּמְעָה שֶׁהוֹפֶכֶת אַט אַט שְׁלוּלִית, לְפָתְחוֹ שֶׁל בַּיִת.
אַךְ הִנֵּה יֶלֶד בָּא,
מִשְׁתַּכְשֵׁךְ בַּמַּיִם, אֶל מוּל שָׁמַיִם,
בֶּעָנָן שֶׁהָיָה לָבָן, וְהָפַךְ לְגֶשֶׁם .
יום ראשון, 18 בדצמבר 2011
אֲנִי עוֹמֵד וּמִשְׁתָּאֶה, אֵיךְ דּוֹלְקִים כּוֹכָבִים.
מילים יוסי ארדיטי
רָאִיתִי אֵיךְ הַיּוֹם מְקַפֵּל חָצְנוֹ,
רָאִיתִי אֵיךְ הַיּוֹם מְקַפֵּל חָצְנוֹ,
וּלְעֵת עֶרֶב מְשַׁנֶּה פָּנָיו,
מְקַבֵּל אֶת הַלַּיְלָה עִם חִיּוּךְ לְבָנָה , וְנִצְנוּץ כּוֹכָבִים.
אֲנִי עוֹמֵד וּמִשְׁתָּאֶה, אֵיךְ דּוֹלְקִים כּוֹכָבִים.
ים המלח הוא הים שלי
מילים יוסי ארדיטי
יָם הַמֶּלַח, הוּא הַיָּם שֶׁלִּי!
נָמוּךְ בְּיוֹתֵר, בַּמַּעֲלָה הַגְּבוֹהָה!
נִכְנַסְתִּי אֶל הַיָּם, וְהוּא קִבֵּל אוֹתִי בִּקְרִירוּת מַה,
כָּל צַעַד הוֹתִיר בִּי נְחִישׁוּת,
כְּכֹל שֶׁהֶעֱמַקְתִּי , הִפְשַׁרְתִּי, וְהַיָּם מִצִּדּוֹ חִבֵּק אוֹתִי אֵלָיו,
מְמַלֵּא אוֹתִי בִּרְצוֹנוֹת וְגַעְגּוּעַ.
כָּל שָׁנָה בַּסְּתָו, (בְּעֶצֶם לֹא מְשַׁנֶּה), אֲנִי פּוֹקֵד אוֹתוֹ, וּמוּכָן לָרֶדֶת נָמוּךְ בְּיוֹתֵר
כְּדֵי לָדַעַת אֶת צְפוּנוֹת לִבּוֹ,
הָיוּ שָׁם לְפָנַי, וְיִהְיוּ שָׁם, גַּם אַחֲרַי,
וּמָקוֹם יֵשׁ בּוֹ לְכֻלָּם.
הַיָּם מְשַׁנֶּה פָּנָיו, אַךְ אֵין הוּא בּוֹגְדָנִי,
לְעִתִּים אָפֹר וּנְגִיעוֹת סְגַלְגַּלּוֹת, וּרְגָעִים אַחֲרַי, תְּכֵלֶת וְטוּרְקִיז, כְּמַעֲשֵׂה זִקִּית.
וְהֶהָרִים הַגְּבוֹהִים כְּאִלּוּ נֶעֱלָמִים בָּאֹפֶק, מְחַכִּים לִבְהִירוּת וּזְרִיחָה.

יָם הַמֶּלַח, הוּא הַיָּם שֶׁלִּי!
נָמוּךְ בְּיוֹתֵר, בַּמַּעֲלָה הַגְּבוֹהָה!
נִכְנַסְתִּי אֶל הַיָּם, וְהוּא קִבֵּל אוֹתִי בִּקְרִירוּת מַה,
כָּל צַעַד הוֹתִיר בִּי נְחִישׁוּת,
כְּכֹל שֶׁהֶעֱמַקְתִּי , הִפְשַׁרְתִּי, וְהַיָּם מִצִּדּוֹ חִבֵּק אוֹתִי אֵלָיו,
מְמַלֵּא אוֹתִי בִּרְצוֹנוֹת וְגַעְגּוּעַ.
כָּל שָׁנָה בַּסְּתָו, (בְּעֶצֶם לֹא מְשַׁנֶּה), אֲנִי פּוֹקֵד אוֹתוֹ, וּמוּכָן לָרֶדֶת נָמוּךְ בְּיוֹתֵר
כְּדֵי לָדַעַת אֶת צְפוּנוֹת לִבּוֹ,
הָיוּ שָׁם לְפָנַי, וְיִהְיוּ שָׁם, גַּם אַחֲרַי,
וּמָקוֹם יֵשׁ בּוֹ לְכֻלָּם.
הַיָּם מְשַׁנֶּה פָּנָיו, אַךְ אֵין הוּא בּוֹגְדָנִי,
לְעִתִּים אָפֹר וּנְגִיעוֹת סְגַלְגַּלּוֹת, וּרְגָעִים אַחֲרַי, תְּכֵלֶת וְטוּרְקִיז, כְּמַעֲשֵׂה זִקִּית.
וְהֶהָרִים הַגְּבוֹהִים כְּאִלּוּ נֶעֱלָמִים בָּאֹפֶק, מְחַכִּים לִבְהִירוּת וּזְרִיחָה.

63 אנשים אחרים
מילים יוסי ארדיטי
לִפְעָמִים אַתָּה חַי חַיִּים שְׁלֵמִים
מִבְּלִי לָדַעַת
כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים
שֶׁמְּבִיאִים אִתָּם עוֹלָמוֹת יָפִים.
לִפְעָמִים אַתָּה חַי חַיִּים שְׁלֵמִים
מִבְּלִי לָדַעַת
כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים
שֶׁמְּבִיאִים אִתָּם עוֹלָמוֹת יָפִים.
נשמתי הצלוקה.
מילים יוסי ארדיטי
פְּנִינֵי דְּמָעוֹת עַל פָּנַיִךְ יָלַדְתִּי הַקְטָנָה,
נוֹשְׁרוֹת יָשָׁר אֶל נִשְׁמָתִי הַצְּלוּקָה ,
עֵינַיִךְ נוֹבְעוֹת אֶת אֲשֶׁר לִבֵּךְ מְמָרֵר, וְכוֹסִי רְווּיָה,
הָנִיחִי יָד רַכָּה עַל לִבִּי, וְאַעֲבִיר אֶת מַכְאוֹבַיִךְ.
פְּנִינֵי דְּמָעוֹת עַל פָּנַיִךְ יָלַדְתִּי הַקְטָנָה,
נוֹשְׁרוֹת יָשָׁר אֶל נִשְׁמָתִי הַצְּלוּקָה ,
עֵינַיִךְ נוֹבְעוֹת אֶת אֲשֶׁר לִבֵּךְ מְמָרֵר, וְכוֹסִי רְווּיָה,
הָנִיחִי יָד רַכָּה עַל לִבִּי, וְאַעֲבִיר אֶת מַכְאוֹבַיִךְ.
יד קרה מפרידה
מילים יוסי ארדיטי
עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת וְדִמְעָתֵךְ הַכְּנוּעָה,
חוֹרְזוֹת בְּדִמְיוֹנִי יַלְדוּת קְסוּמָה,
מַה לְּךָ יַלְדָּה, וְלִבְּךָ רוֹטֵט,
מַה לְּךָ יַלְדָּה וְלִבִּי הוֹמֶה,
מַבָּטֵינוּ נִפְגָּשִׁים עַל קִירוֹת וּמָסַכִּים,
וְיָד קָרָה מַפְרִידָה.
עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת וְדִמְעָתֵךְ הַכְּנוּעָה,
חוֹרְזוֹת בְּדִמְיוֹנִי יַלְדוּת קְסוּמָה,
מַה לְּךָ יַלְדָּה, וְלִבְּךָ רוֹטֵט,
מַה לְּךָ יַלְדָּה וְלִבִּי הוֹמֶה,
מַבָּטֵינוּ נִפְגָּשִׁים עַל קִירוֹת וּמָסַכִּים,
וְיָד קָרָה מַפְרִידָה.
יום שבת, 17 בדצמבר 2011
נגיעות
לגעת במה שנוגע,
ולא תמיד בנו ,
מעין גשר אל הזולת,
פתיחת אופקים קיימים,
אופקים של צמיחה שראשיתה, ילדות!
או בימינו ילדודס.
כאלה שגדלים בתוכנו,
ולחלק מאיתנו, נשכחים בפינות שכוחות אל,
חסרות חיים, או חידלון חיות,
להצעיר את הנפש, ולהגדילה לשיגעון ילדות,
להביא את הקמל לפריחת ילדות הגיל המאוחרת.
יום שישי, 16 בדצמבר 2011
החלונות הגבוהים
אנו בעד הנביא יחזקאל
נלך אחריו עם תרמיל ומקל
אל כל מקום שאותנו יביא
הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא
אל אל אל יחזקאלƔ
אח, איזה גבר אח, איזה איש
שתי העיניים כאבן תרשיש
עם מלאכים הוא אכל ושתה
הוא ואלוהים כמו אני ואתה!
איך הוא דיבר על מיני תועבות
איך הוא הרביץ נאומים ברחובות
איזה מילים ואיזה ביטויים
אך העם צחק לו ורץ לבילויים!
הוא אז חלם שהוא טס על גלגל
בין עננים בוערים כחשמל
שני מלאכים הוא חיבק וליטף
הנביא יחזקאל ידע איך לכייף!
לילה אחד כשעיניו עצומות
בא אל בקעה מלאה עצמות
עצם אל עצם חיבר ואסף
אלף חתיכות אז הלכו אחריו!
נלך אחריו עם תרמיל ומקל
אל כל מקום שאותנו יביא
הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא
אל אל אל יחזקאלƔ
אח, איזה גבר אח, איזה איש
שתי העיניים כאבן תרשיש
עם מלאכים הוא אכל ושתה
הוא ואלוהים כמו אני ואתה!
איך הוא דיבר על מיני תועבות
איך הוא הרביץ נאומים ברחובות
איזה מילים ואיזה ביטויים
אך העם צחק לו ורץ לבילויים!
הוא אז חלם שהוא טס על גלגל
בין עננים בוערים כחשמל
שני מלאכים הוא חיבק וליטף
הנביא יחזקאל ידע איך לכייף!
לילה אחד כשעיניו עצומות
בא אל בקעה מלאה עצמות
עצם אל עצם חיבר ואסף
אלף חתיכות אז הלכו אחריו!

www.youtube.com
מתוך אלבומם היחיד "החלונו הגבוהים" אשר יצא בשנת 1967 מילים: חיים חפר לחן: שמוליק קרואס
הירשם ל-
רשומות (Atom)