מילים יוסי ארדיטי
יָם הַמֶּלַח, הוּא הַיָּם שֶׁלִּי!
נָמוּךְ בְּיוֹתֵר, בַּמַּעֲלָה הַגְּבוֹהָה!
נִכְנַסְתִּי אֶל הַיָּם, וְהוּא קִבֵּל אוֹתִי בִּקְרִירוּת מַה,
כָּל צַעַד הוֹתִיר בִּי נְחִישׁוּת,
כְּכֹל שֶׁהֶעֱמַקְתִּי , הִפְשַׁרְתִּי, וְהַיָּם מִצִּדּוֹ חִבֵּק אוֹתִי אֵלָיו,
מְמַלֵּא אוֹתִי בִּרְצוֹנוֹת וְגַעְגּוּעַ.
כָּל שָׁנָה בַּסְּתָו, (בְּעֶצֶם לֹא מְשַׁנֶּה), אֲנִי פּוֹקֵד אוֹתוֹ, וּמוּכָן לָרֶדֶת נָמוּךְ בְּיוֹתֵר
כְּדֵי לָדַעַת אֶת צְפוּנוֹת לִבּוֹ,
הָיוּ שָׁם לְפָנַי, וְיִהְיוּ שָׁם, גַּם אַחֲרַי,
וּמָקוֹם יֵשׁ בּוֹ לְכֻלָּם.
הַיָּם מְשַׁנֶּה פָּנָיו, אַךְ אֵין הוּא בּוֹגְדָנִי,
לְעִתִּים אָפֹר וּנְגִיעוֹת סְגַלְגַּלּוֹת, וּרְגָעִים אַחֲרַי, תְּכֵלֶת וְטוּרְקִיז, כְּמַעֲשֵׂה זִקִּית.
וְהֶהָרִים הַגְּבוֹהִים כְּאִלּוּ נֶעֱלָמִים בָּאֹפֶק, מְחַכִּים לִבְהִירוּת וּזְרִיחָה.
יָם הַמֶּלַח, הוּא הַיָּם שֶׁלִּי!
נָמוּךְ בְּיוֹתֵר, בַּמַּעֲלָה הַגְּבוֹהָה!
נִכְנַסְתִּי אֶל הַיָּם, וְהוּא קִבֵּל אוֹתִי בִּקְרִירוּת מַה,
כָּל צַעַד הוֹתִיר בִּי נְחִישׁוּת,
כְּכֹל שֶׁהֶעֱמַקְתִּי , הִפְשַׁרְתִּי, וְהַיָּם מִצִּדּוֹ חִבֵּק אוֹתִי אֵלָיו,
מְמַלֵּא אוֹתִי בִּרְצוֹנוֹת וְגַעְגּוּעַ.
כָּל שָׁנָה בַּסְּתָו, (בְּעֶצֶם לֹא מְשַׁנֶּה), אֲנִי פּוֹקֵד אוֹתוֹ, וּמוּכָן לָרֶדֶת נָמוּךְ בְּיוֹתֵר
כְּדֵי לָדַעַת אֶת צְפוּנוֹת לִבּוֹ,
הָיוּ שָׁם לְפָנַי, וְיִהְיוּ שָׁם, גַּם אַחֲרַי,
וּמָקוֹם יֵשׁ בּוֹ לְכֻלָּם.
הַיָּם מְשַׁנֶּה פָּנָיו, אַךְ אֵין הוּא בּוֹגְדָנִי,
לְעִתִּים אָפֹר וּנְגִיעוֹת סְגַלְגַּלּוֹת, וּרְגָעִים אַחֲרַי, תְּכֵלֶת וְטוּרְקִיז, כְּמַעֲשֵׂה זִקִּית.
וְהֶהָרִים הַגְּבוֹהִים כְּאִלּוּ נֶעֱלָמִים בָּאֹפֶק, מְחַכִּים לִבְהִירוּת וּזְרִיחָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה