יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

רָאִיתִי אוֹתָהּ , כּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת, צְרוּפָה.

מילים יוסי ארדיטי

רָאִיתִי אוֹתָהּ , כּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת, צְרוּפָה.
אֵיתָנֵי הַטֶּבַע הֵם שְׁלִיחֶיהָ, שׁוֹאֶפֶת לְמִנְיַן הַיָּמִים,
וּבַלֵּילוֹת לְהַדְלִיק כּוֹכָבִים.
כָּל צַעַד שֶׁלָּהּ מְקַדֵּם אוֹתָהּ לְמַטְּרָתָהּ,
וּבִי מַחְסִירָה פְּעִימָה, וְחָלָל שֶׁמִּתְרוֹקֵן בְּלֶכְתָּהּ.
תָּמִיד יֵשׁ מִי שֶׁעָצוּב לוֹ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה