מילים יוסי ארדיטי
אֲנִי עוֹמֵד בַּמָּקוֹם בּוֹ נִמְצָא הַיָּם,
אַךְ אֵינִי רוֹאֶה אוֹתוֹ.
הַשָּׁמַיִם פּוֹגְשִׁים אֶת הָאֹפֶק,
שֶׁנִּרְאֶה כָּל כָּךְ קָרוֹב, וְעִם זֹאת רָחוֹק כְּמוֹ הַמַּחְשָׁבָה,
אֵינִי נוֹגֵעַ בָּהֶם, וְהֵם, אֵין לָהֶם עִנְיֵן בִּי.
הַכּוֹכָבִים לֹא עָלוּ בֵּינְתַיִם, וְהַיָּרֵחַ גַּם.
מוּל חַלּוֹנִי מַחְרֹזֶת לְבָנָה שֶׁל אוֹרוֹת, הַמְּלַוִּים אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלַי,
וּמִמֶּנִּי וָהָלְאָה .
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַלַּיְלָה,
יֵשׁ בּוֹ מִסְתּוֹרִיּוּת וְשֶׁקֶט מַרְעִישׁ,
אַךְ גַּם הָרַבָּה אָהֲבָה.
אֲנִי עוֹמֵד בַּמָּקוֹם בּוֹ נִמְצָא הַיָּם,
אַךְ אֵינִי רוֹאֶה אוֹתוֹ.
הַשָּׁמַיִם פּוֹגְשִׁים אֶת הָאֹפֶק,
שֶׁנִּרְאֶה כָּל כָּךְ קָרוֹב, וְעִם זֹאת רָחוֹק כְּמוֹ הַמַּחְשָׁבָה,
אֵינִי נוֹגֵעַ בָּהֶם, וְהֵם, אֵין לָהֶם עִנְיֵן בִּי.
הַכּוֹכָבִים לֹא עָלוּ בֵּינְתַיִם, וְהַיָּרֵחַ גַּם.
מוּל חַלּוֹנִי מַחְרֹזֶת לְבָנָה שֶׁל אוֹרוֹת, הַמְּלַוִּים אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלַי,
וּמִמֶּנִּי וָהָלְאָה .
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַלַּיְלָה,
יֵשׁ בּוֹ מִסְתּוֹרִיּוּת וְשֶׁקֶט מַרְעִישׁ,
אַךְ גַּם הָרַבָּה אָהֲבָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה