מילים יוסי ארדיטי
לִפְעָמִים אַתָּה מִתְעַטֵּף, ,
לֹא כִּי קַר לְךָ,
וְאוּלַי גַּם כֵּן
אֶלָּא פָּשׁוּט לִהְיוֹת עִם עַצְמְךָ,
מַחְשְׁבוֹתֶיךָ,
לִפְעָמִים אַתָּה מִתְעַטֵּף, ,
לֹא כִּי קַר לְךָ,
וְאוּלַי גַּם כֵּן
אֶלָּא פָּשׁוּט לִהְיוֹת עִם עַצְמְךָ,
מַחְשְׁבוֹתֶיךָ,
עֲבָרְךָ.
אַתָּה מְצַחְקֵק,
וְאַף לֹא אִכְפַּת לְךָ, הֵיכָן אַתָּה נִמְצָא.
מַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹת וְאַף נִשְׁכָּחוֹת,
לִפְעָמִים צוֹבְטוֹת,
וּבָאֲחֵרִים הֵם רֹן.
וכְשֶׁנִּגְמַר הָרֶגַע
אַתָּה מַכְנִיס יָדַיִם לַכִּיסִים,
וְיוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה בַּבַּיִת.
אַתָּה מְצַחְקֵק,
וְאַף לֹא אִכְפַּת לְךָ, הֵיכָן אַתָּה נִמְצָא.
מַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹת וְאַף נִשְׁכָּחוֹת,
לִפְעָמִים צוֹבְטוֹת,
וּבָאֲחֵרִים הֵם רֹן.
וכְשֶׁנִּגְמַר הָרֶגַע
אַתָּה מַכְנִיס יָדַיִם לַכִּיסִים,
וְיוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה בַּבַּיִת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה